טוב עין עה

עינך תחזינה מישרי' להגאון הרב חוות יאיר סימן קצ"ב בשגם עקימת שפתי הרמב"ם תורה שלימה ובודאי הכי איתא בשום דוכתא או כך הוה גריס או בהרבה מדרשים שהיו לו וירושלמי קדשים שנאבדו ממנו. והדברים ק"ו לרב אחרון כהרב בית חדש דאין לומר זה הל"מ עד שיאמר שכן מצא במקום פ'. ותו דהכא שמעינן איפכא מתלמודין דהא דמוקפת גויל הוא מימרא דרב פ' הקומץ דף ל"ד. ומוכח ודאי דאינו הל"מ. ותו דהרא"ש שם בגיטין פ"ב אההיא דאמרו לא צריכא שהיא מעורה כתב כדברי התוס' הנז'. ובפירושא אתמר מפום ממלל רברבן הוא הרא"ש דמוקפת גויל טעמא דכתיב וכתבתם ובעינן כתיבה תמה ומסתמא הטור סבר כאביו. ותו דהטור כתב בהדיא בי"ד סימן רע"ד תמה שתהא מוקפת גויל ע"ש

ך'. שם דין י"ו. או נפסק רגל ה"א וכיוצא בה וכו' לכאורה נראה דצ"ל האחד וכן הוא בס' ישן וכ"כ הרב מגן אברהם שהיא הגירסא הנכונה. ובספרים חדשים הגיהו רגל הנו"ן ולאו מילתא היא דא"כ הו"לל וי"ו זי"ין או נו"ן וכלשון המרדכי. אלא דגם גירסא זו הרגל האחד קשה להולמה חדא דהו"ל לפרש ולומר הרגל האחד מהאות שיש לה רגלים ותו מאי וכיוצא בה דמסיים הלכך פשיטא לי דצ"ל או נפסק רגל ה"א וכיוצא בה וכונתו לומר דנפסק רגל הה"א לאורכו מלמעלה למטה עיין בב"י ובד"מ ובפירושי הר"ם המאירי שהביאו שם ואז תבין דהיינו דמהדר למכתב או נפסק ולא כתב או רגל ה"א. מהר"ד קורינאלדי בהגהותיו

כ"א. דין כ"ח. יש ליזהר וכו' משמע הא דיעבד כשר ועיין פ"ב דגיטין דף ך' ע"ב ובתוס' והרא"ש והר"ן שם והר"מ ריש פ"י. הרב פר"ח בלקוטיו. ועיין מ"ש בספר יד אהרן ובספר קרבן נתנאל דף קכ"ו ודוק ומהרד"ק בהגהותיו כ"י פסל

כ"ב. דין ז"ך. אם רשומן ניכר וכו' הרשב"ץ בתשובה בח"א סי' קכ"ז וח"ג סי' קצ"ג הבאתי' בברכי יוסף (ושם ט"ס) אסר העברת קולמוס באותיות השם המיוחד כמ"ש שם בבר"י ומחב"ר ואחר זמן נדפסו תשובות הרב כנה"ג י"ד וראיתי לו סימן רל"א דהתיר להעביר הקולמוס באותיות השם אם רשומן ניכר ואעפ"י שהרב זרחיה מליריאה אמר שהוא מקובל מאבותיו דלא מהני העברת קולמוס באזכרות לא נקבל שהסברא והפוסקים להפך ע"ש באורך. אך בימי הרב לא נדפסו תשו' הרשב"ץ ולא ראה דהרשב"ץ אסר מטעם דהוא מוחק התחתון ולמעשה צריך להתישב

כ"ג. דין מ"א. אורך ורוחב הבתים וגובהן אין לו שיעור. הריטב"א בחידושי ע"ז פ' כל הצלמים כתב דיש שיעור למטה. וגם מדברי הרב ב"י אין בידינו להקל אלא עד כדי שיעור אצבע ומחצה. ואותן שמניחין תפילין שאפילו בתיתורא שלהם אין בה שעור אצבע עתידין ליתן את הדין. רד"ק בהגהותיו כ"י. ועיין בעולת תמיד ואחרונים

כ"ד. דין מ"ד. שער בהמה טהורה וכו' מהר"ש רבו של מהרי"ל התיר שער אדם. שו"ת בשמים ראש סימן י"ט בהגה ע"ש, ואין לסמוך על זה.