טוב עין סח

מ"ש כאן. ואפילו נימא דסבר דקצת מפרשים שכתב הה"מ לא כיון על רשב"ם אלא הם מפרשים אחרים שידע הה"מ ונסתרים ממנו. מ"מ כיון דדעת רשב"ם הכי גם הני מפרשים סברי הכי מסתמא. ועוד הארכתי בשקלא וטריא בקונטריסי לא עט האסף ודוק הטב

סי' ט"ז. על איזה פרטים בקונטריס חיים שאל חלק שני. שלח כזאת חכם לב עדינו העצני

את זה שלח לי נהירו דעיינין החכם השלם כמה"ר משה חיים סיסקינו נר"ו מעיר פירינצי יע"א. כאשר יצא לאור קונטריס חיים שאל ח"ב. והלא כה דברו. נשתעשעתי באמרותיו וראיתי ענין קדושין על תנאי ולא רשם שגם הרב המאירי ז"ל כתב קדושין על תנאי כדעת מור"ם כפי אשר כתב משמו הרב מוצל מאש דת סימן ל"א נא יודיעני אם עמד על דבריו

ב) גם ראיתי מ"ש בענין אונן אם רשאי להסתפר ובלקוטים שלי הבאתי ראיה לאיסור מלשון הירושלמי פ"ק דשבת הביאו בס' הרוקח סימן שי"ב ישב לגלח ואמרו לו מת אבא הרי זה ישלים את ראשו אחד המגלח ואחד המתגלח ואם האונן היה מותר בתספורת מה בא ללמדנו שישלים משום שהתחיל בהתר והלא אפילו אחר שידע ממיתת אביו מותר לגלח יודיעני דעתו

ג) גם ראיתי על מ"ש בח"א על ענין גונב מגוי אי כשר לעדות וכבר בלקוטים שלי הבאתי דברי הרדב"ז בראשונות ותמהתי על מר ועל הרב קהלת יעקב אות רנ"ו שלא הזכירו אותם והתמיהא על מר נתבטלה ועל הרב הנזכר במקומה עומדת

ד) ותעלוזנה כליותי בקראי ענין ז' גברי במנחת שבת בפרט בראותי ראיה מהזהר הקדוש פ' ויקהל בהשמטות

ה) ובסימן ל"ח אות ע' ראיתי מ"ש בניגון אותיות ה' ולא אכחד שהייתי מונע עצמי מלהאריך בנגון שום תיבה מדבר שבחובה מחמת דברי התוס' ופסקם מרן סימן קכ"ד שאין קריאת התיבה נשמעת כשמאריך ביותר ובשו"ת בית יעקב מקפיד על זה

ו) גם ראיתי שכיונתי על ענין הקרואים לאכול על סעודת חתן בימי החג דחייבים בסוכה ובפרט מלשון הר"ן כמו שהארכתי בפסקי

ז) עוד אגלה כי יש מי שהורה בענין שלא נמצאו כי אם ט' מתענים במשמרה ובא אחד מבית הכנסת אחר שכבר התפלל מנחה והיה מתענה כדי להצטרף עם אלו הט' שעדין לא התפללו מנחה ואסר להוציא ספר תורה במנחה כמנהגם בכל ערב ראש החדש שזה כבר התפלל ויצא ידי קריאת ס"ת. ולא כן אנכי עמדי יודיעני דעתו והיה זה שלום

וזאת תשובתי בס"ד

זרוע המיומן למחסה ולמסתור. לתרוצי סוגיא עביד פריש"ה ולא קשיא רישא אסיפא ומעשה לסתו"ר. הלא כה דבר"ו שוש"ן דעבדא ויצץ ציץ כפתורי"ם