טוב עין סו

י"א הביא דפ' זה בורר ההיא מתנת' דחתימי עלה תרי וגיסי א"ל רב יוסף זיל קנייה בעדי מסירה וכו' א"ל זיל לא שבק לי דאותבינה לך. וכתב וז"ל ולפי דברי הראב"ד והרא"ש דאעפ"י שנעשה הדבר בפני פסולי עדות כל שאם מודים בדבר מהני דלא אברו סהדי אלא לשקרי האי מתנת' אמאי מפסיל דל מהכא העדים הרי הנותן מודה וכו' ומכאן תראה שאין חילוקו של בעל משפט צדק מחוור שהרי כאן אינו שטר הקנאה אלא שטר הודאת וכו' וכד מעיינינן שפיר חזינן דכל זה בדותא הוא דשאני בא לזכות בהודאה שבשטר לבא לזכות בהודאה שבע"פ וכו'. ונ"ל שלזה כיוון הרב נמוקי יוסף פ' זה בורר גבי ההיא מתנתא וז"ל ש"מ דשטרות דחתימי סהדי וא' מינייהו קרוב הוה אע"ג דלא איברו סהדי אלא לשקרי וכו' עש"ב ולפום ריהט' קשה לי דדברי הרב הנמוקי הללו הם בשם העיטור בשם הרי"ף וכתב הריב"ש סי' תס"ו דמיירי בשטר מתנה שעושה קנין ומדברי הרי"בש נסתייע הרב משפט צדק לתירוצו כאשר עיניך תחזינה מישרים וזו היא שקשה על הרב כנה"ג איך לא שלטו מאור עיניו בהרי"בש ובהרב משפט צדק ודחה דברי הרב משפט צדק ונסתייע מלשון הרב הנמוקי דביארו הריב"ש בשטר שעושה קנין כדברי הרב משפט צדק ותימה על מ"ש הרב כנה"ג ומכאן תראה שאין חילוקו של הרב משפט צדק מחוור שהרי כאן אינו שטר הקנאה דהא דברי הרי"ף שהביא העטור הם פ"ק דמכות גבי הך דההיא מתנתא וביאר הריב"ש דאיירי בשטר שעושה קנין ודוק היטב

דין ג' בכסף או בשטר או בחזקה. עמ"ש אני בעניי בספר הקטן חיים שאל ח"א סימן ע"ו בס"ד

דין ד' כיצד בכסף וכו' שדרכן לכתוב שטר מכר וכו'. עמ"ש מרן בכ"מ ומ"ש מהר"ר בצלאל סימן י"ח ומ"ש אני בעניי בספר הקטן כסא דוד דף קי"ט ע"ג וע"ד בס"ד

ומ"ש ואין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה. עמ"ש מרן בכ"מ ועמ"ש בעניותי בס' הקטן ראש דוד דף י"ט

דין ה' התנה הלוקח וכו' עמ"ש אני בעניי בקונטרס זה לעיל סימן ב'

דין ז' מוכר שדהו מפני רעתה וכו' עמ"ש אני בעניי בספר הקטן חיים שאל ח"א סי' ע"ז ובכסא דוד דף ק"ך בס"ד

דין יוד המחזיק בנעילה קנה וכו' פ' חזקת דף מ"ב תנן נותן מתנה והאחין שחלקו והמחזיק בנכסי הגר נעל גדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה ופי' רשב"ם נעל עשה דלת ובגמ' דף נ"ג ע"א פירש וז"ל וגבי נעל כל שהוא איכא לפרושי נמי כי האי גוונא שסתם פתח סתימה כל שהו וכו' א"נ שקבע מנעול בדלת לנעול בו דהיינו בנין אבל סגר דלת ונעל במפתח בנכסי הגר אינה חזקה דאין זה אלא עושה מצוה לשמור בית חבירו ומבריח ארי מנכסי חבירו הוא כדלקמן ואע"ג דגבי שכירות בתים אמרינן בפסחים וכו' ה"מ במוכר ומשכיר לחבירו וכו' ע"ש.