טוב עין סה

הך סוגיא דהזהב דלא מצי לשנויי דליכא עדים דס"ס קשה דישלוף נעלו ויתן לרעהו והא מהני אפילו בינו לבינו ולא מצי לשנויי דלית ליה דהוא גברא ערטילאי ולא איירי ביה תנא. ומיהו עדיין יש לקיים הראיה לדעת ר"ת דאי קנין בעי שנים לימא דלא היו עדים ולא מצי לומר דישלוף נעלו דלאו כ"ע דינא גמירי דיש חילוק בין נעל לק"ס דעלמא ולחלק דנעל מפורש בכתוב ועדיין יש לצדד

ועל מה שהביאו עוד ראיה התוס' מפ"ק דסנהדרין כתב מהרי"מט וז"ל ק' מאי מייתו דמאן לימא שלא היו עדים לקיים הפשרה מ"מ בחד סגי לעשות פשרה וכו' וי"ל דדייקי התוס' מדאמרינן התם מ"ד פשרה בשנים וכו' אלמא כי מסקינן הלכתא פשרה צריכה קנין וקי"ל כמ"ד פשרה ביחיד משמע דקנין לא בעי בפני עדים דאי בעי היה ראוי להיות רשאי עכ"ל ותירוצו לכאורה אינו מובן לכן נראה דיש ט"ס וצ"ל היה ראוי להיות בשנים והרי הוא כמבואר. אבל נעלם מהרב ז"ל שהתוס' שם דחו ראיה זו כמ"ש הוא ז"ל וז"ל ואין ראיה מכאן כלל דיכול לקנות בפני שנים לקיים הפשרה שעשו ביחיד עד כאן דבריו

ולפום ריהטא יש להעיר במ"ש שם בסנהדרין אמר רב אשי ש"מ פשרה אינה צריכה קנין דאי ס"ד צריכה קנין למ"ד צריכה תלתא למה לי תסגי בתרי ולקני מינה והלכתא פשרה צריכה קנין. והשתא אי קנין בינו לבינו מהני הו"ל לרב אשי למימר תסגי בחד ואמאי קאמר תסגי בתרי ואפילו למאי דדחו התוס' דמעשה הפשרה הוא ביחיד ואח"כ הקנין בעדים קשה נמי דהו"לל תסגי בחד. ונראה כמ"ש התוס' ד"ה פשרה צריכה קנין והא דלא סגי בתרי משום דהוי כמו קנין בטעות דלא בקיאי בפשרה שפיר עכ"ל, וא"כ אפשר דרב אשי חשש לזה דלא נימא דהוי קנין בטעות כיון דהפשרה ביחיד לכך לא אמר רב אשי תסגי בחד ואמר תסגי בתרי דס"ד דכיון דאיכא תרי תו לא הוי קנין בטעות. ומיהו מסיק והלכתא פשרה צריכה קנין דסבר דלמ"ד צריכה שלשה לא סגי בשנים דאפילו בשנים חיישינן דלא בקיאי בפשרה שפיר והוי כקנין בטעות ובהכי ל"ק לא להתוס' ולא למה שדחו

ואחזה אנכי להרב משפט צדק בח"א סי' ל"ה שהקשה על מ"ש הטור סימן ס"ו והיא סברת בעל התרומות וז"ל הטור ראובן שיש לו שטר על שמעון וכו' ורצה ראובן לחזור מן המתנה וטוען שהשטר פסול לפי ששמעון נוגע בעדות וכו' הדין עמו עכ"ל. ומשמע דמודה הנותן איך נתן בכתיבה ומסירה ונודע לנו רק שרוצה לחזור בו ומוצא טעם לפסול השטר מט' שהוא נוגע בדבר ופסקו שהדין עמו. והקשה הרב משפט צדק דאחר שזה נתן בכתיבה ומסירה ומודה בה א"כ תהיה הנתינה קיימת דלא אברו סהדי אלא לשקרי ותירץ דאחר שזהו שטר הקנאה וחתום פסול בו הוי מזוייף מתוכו ומפסיל עכ"ד והרב כנסת הגדולה סימן רמ"א אות