טוב עין סד

עמ"ש אני הצעיר בדין דברים אי יש בהם מחוסרי אמנה בספר הקטן שער יוסף בקונטריס שבסופו סי' ט' וכבר הלא מראש בסדר דברתי דהני מילי וגם מה שנדפס בשערי סי' ט' הנז' הוא מימי הנעורים מימי חרפי ליום קטנות אגב טרדאי. ולפי מעוט השנים לאחיך לא תשי"ג ואשים דברי לבר בי רב אהנאי. יעטפו ב"ר לך קראי לך תנאי בס"ד

דין ב' אבל אם נקנה המקח וכו' וא"צ לעדים כלל פ"ג דקדושין דף ס"ה מר זוטרא ורב אדא סבא פלוג נכסייהו בהדי הדדי וכו' אתו לקמיה דרב אשי אמר להו לא אברו סהדי אלא לשקרי וכתב הרי"ף מהכא שמעינן דאין צריך עדים לעשות קנין וכו' וכ"כ התוס' וז"ל מכאן אמר ר"ת דא"צ עדים לעשות קנין והא דאמר פ' חזקת וכו' וכן משמע פ' הזהב דקאמר התם היה עומד בגורן וכו' ואמאי לא משני דלא היו שם עדים אלא ש"מ דקנין מהני בלא עדים וכן משמע פ"ק דסנהדרין דקאמר התם פשרה דיחיד וקי"ל דפשרה צריכה קנין עכ"ל. והרב מהרימ"ט בחידושיו הקשה על תחילת דברי התוס' אטו מי ס"ד דכל קנינין דעלמא בעו שני עדים וכו' ודוקא גבי קנין הוא דס"ד דבעי שנים מכח ההיא דפ' חזקת דאמר קנין בפני שנים דשמא כיון דקנין חליפין חידוש הוא לא מקיימא מילתא אלא בסהדי ומה הוכחה משמעתין דהא דפלוג דילמא בשטר וחזקה פלוג עכ"ל. ואפשר לישב דר"ת דייק דרב אשי מילתא פסיקתא נקט לא. אברו סהדי אלא לשקרי ומוכח דסהדי לשקרי אצטריכו ולא למידי אחרינא ואי איתא דקנין בעי סהדי הא אצטריכו לקנין והכי דייקי קצת דברי הרי"טבא שכתב לא איברו סהדי אלא לשקרי פי' וקנין שלא בפני עדים מהני ע"ש

ומה שהתוס' הביאו ראיה מההיא דפ' הזהב גבי היה עומד בגורן וכו'. הנה בתוס' פ"ק דסנהדרין והמרדכי פ' חזקת כתבו דיש דוחין דסתם גורן יש בו אנשים הרבה ולא מצי לומר שלא היו עדים. והרמב"ן בחידושיו פ' חזקת והרשב"א והר"ן בחידושיהם כ"י כתבו דאע"ג דיש אנשים הרבה הכל עבדים וקרובים דזהו דרך הגורן ע"ש וזו תשובה נצחת להיש דוחין והיא ראיה גמורה לדעת ר"ת ומה גם דביבמות דף ק' מוקי בריתא בדליכא אינשי בגורן וה"נ מצי לאוקומיה הא דהיה עומד בגורן ומהשתא צריכין אנו למודע"י לדעת הראב"ד ודעמיה דקנין בעי עדים כמ"ש פ"ה דמכירה מה יענו לסוגית פ' הזהב עלה דהיה עומד בגורן

ולדעת הראב"ד אפשר לישב במ"ש הרשב"א והר"ן בחידושיהם כ"י פ' חזקת וז"ל והראב"ד כתב משמיה דגאון אין קנין מתקיים אלא בשנים ואפילו בפני עד אחד ואמר לו אתה עדי והוא ז"ל הוסיף ואמר דפעמי' מתקיים אפילו בלא עדים ופעמים בעינן שנים כיצד אם שלף נעלו ונתן לרעו שהוא קנין המפורש בכתוב מהנה אפילו בינו לבין חבירו אבל בק"ס אי ליכא תרי מיחזי להו כחוכא עכ"ל. ולפ"ז לדעת הראב"ד ל"ק