טוב עין ו

מקצר אבל לומר דבר שאינו לא אפשר והכא קאמר ע"מ שלא ליתן הכסף ומוכח שלא ליתן כלל. ואם נפשך לומר. אודי לי מיהת דיכול הירושלמי להתפרש במתנה כדשמואל ומה זו תמיהא של הרב עדות ביעקב על שני המאורות הגדולים מהריב"ל ומהרי"מט דנעלם מהם סוגיא דירושלמי. ותו דאם כונת הירושלמי כדתרגמה הרב עדות ביעקב ז"ל אמאי הרמב"ם השמיט דין מפורש בירושלמי. וכבר הרב קרבן העדה והרב פני משה מפרשי הירושלמי בפשיטות פירשו הירושלמי דכונת ע"מ שלא ליתן הכסף היינו מתנה ע"ש. ותו הרי הרב המגיד פ"א דין ז' כתב וז"ל מפני רעתה הוא חפץ למוכרה ולמהר בקנייתה ואפילו בשאר קרקעות נראה דאם התנו תנאם קיים דומיא דכסף דלעיל עכ"ל. ואם הוא כדברי הרב עדות ביעקב דמפורש בירוש' לא הוה הרב המגיד כותב נראה דאם התנו וכו' כאלו חידוש הוא שחידשה תורה דיליה והי"לל שהוא מפורש בירוש' אלא דכונת הירוש' היינו כדכתיבנא בעניותין וכמו שפירשו הרבנים הנז' בפשיטות. ודברי הה"מ הזכירם מהרימ"ט והרב עדות ביעקב. והמסתכל בתשו' מהרימ"ט בעיניו יראה דדברי הה"מ לא ריוו צמאוננו לפי שהוא הביא ראיות להפך וגם מהריב"ל בח"ב חזר בו. וקשה איך לא שלטו מאור עיניו בתוס' רי"ד והריטב"א בחידושיו דכתבו בפשיטות כהה"מ דבשטר אי פריש קנה בלי מתן דמים וא"כ הרי סרכין תלתא רבינו ישעיה והריטב"א והרב המגיד כלהו סברי דבשטר נמי מהני פריש. והראיות שהביא מהרימ"ט שערי דחיות המה פתיחות באר"ש נכוחות. וגם מדברי תוס' רי"ד והריטב"א נראה דאין כונת הירושלמי כמ"ש הרב עדות ביעקב מדלא כתבו דכן מפורש בירושלמי. ואנו שזכינו לחידושי הרמב"ן לקדושין שם כתב בפשיטות דף י"ב מהספר סוף ע"ב וז"ל השער השלישי שטר קונה במתנה ובמכר משנתן הדמים וכו' אא"כ מכר שדהו מפני רעתה ואם פירש יעשה כפירושו עכ"ל. וקצת יש להרגיש על הה"מ שלא כתב דכ"כ הרמב"ן כי אורחיה. וגם בחידושים לחד מקמאי שנדפסו בקושט' כתב וז"ל ונראה לומר במוכר שדהו מפני רעתה דקני בכספא אפילו במקום שכותבין את השטר כדאמרינן דבשטרא בלא כסף קני וכו' ואי פריש ואמר בשטרא אקני נראה דודאי קני בלא דמים כיון דמדינא בשטרא קני אלא משום דלא סמכא דעתיה הוא דאמרינן לא קנה עד שיתן דמים עכ"ל. והרי שני ספיקות מהריב"ל פשיטא ליה. ושוב ראיתי דגם מדברי הרשב"א בחידושיו בד"ה אמר שמואל לא שנו וד"ה ולענין שטר מתבאר יפה דפריש מהני בשטר ע"ש

ועין אדם ראה יראה שמהרי"בל ומהרימ"ט דעתם נוטה דלהר"ן היכא דאתמר אתמר ולא מהני פריש אלא בכסף ע"ש בדברי קדשם בחון בהם וחקור מהם. ולי ההדיוט נראה דהר"ן סבר דפריש מהני בשטר נמי דהרי כתבנו דהרמב"ן והרשב"א בתוך דבריהם כתבו דפריש מהני בשטר ולא נחתי להכי ואם איתא דהר"ן חולק עליהם כגון דא צריך לאודועי דהרמב"ן והרשב"א סברי הכי