טוב עין ה

הם. ולז"א זרע ישראל ולא כל זרע לאפוקי רשעי ישראל שגם בהיותם זרע ישראל אינם בכלל. אלא בני יעקב בחיריו והשתא א"ש דאינו ט"ס וקאי על פסוק שאומרים בזמירות דבגויהו קמשתעי ואה"נ דכן יתפרש פסוק תהלים. וכבר ידעת שהכלבו מעתיק מס' ארחות חיים וכן תמצא שכתב בס' ארחות חיים דף ו' ע"א ע"ש וקשה הדבר לתלות בט"ס ומחוורתא כדאמרן

ודע כי עתה מחדש נדפסו חידושי הרב נמוקי יוסף על נדרים ושם ראיתי שדעת הרב הנמוק"י דהגרים אינם נקראים זרע אברהם דאע"ג דיכולים לו' אבותינו. בני אברהם מיקרו. זרע אברהם לא מיקרו ע"ש ובמקום אחר הראתי פנים לסברת הרב הנמק"י לפי דברי חכמי המדע בס"ד

סימן ב'. בספיקות מהרי"בל ואביזרייהו. פלפל"ת כל שהו איכא בינייהו

נסתפק מהרי"בל ח"א סוף כלל י"ג אי מהני פריש בשטר מכר דדינא הוא דלא קנה עד שיתן את הדמים. והשתא דפריש קני בשטר. וכן מוכר שדהו מפני רעתה דקנה בשטר לחוד אי קני בכסף לחוד. והרב ז"ל פשיטא ליה דאם נתן הכסף ונשבע המוכר לקיים המקח דהשבועה משוי ליה כפריש וקנה בכסף לבד ע"ש באורך. והרב מהרימ"ט בח"מ סי' ס"ה כתב דמסתברא ליה דכל דינא ודינא היכא דאתמר אתמר ודינא דפריש לא מהני אלא היכא דנתן דמים ולא לקח שטר אבל היכא דכתב שטר ולא נתן דמים אע"ג דפריש לא מהני דלא סמכא דעתיה דמוכר עיין בדבריו באורך

וחזה הוית להרב עדות ביעקב סי' ס"ג שתמה על מהריב"ל דספוקי מספקא ליה ועל מהרימ"ט אשר בתחילה הוה פשיטא ליה דלא קנה בשטר ופריש דאיך נעלם מהם גמרא ערוכה בירושלמי דאתמר התם בשטר רבי ירמיה סבר מימר בשטר ע"מ שלא ליתן הכסף אבל בשטר ע"מ ליתן הכסף לא קנה עד שיתן הכסף ופירוש הירושלמי מבואר דהכונה כי אמרו דקונה בשטר היינו היכא דפריש ואמר ע"מ שלא ליתן הכסף אבל היכא דלא פירש לא קנה עד שיתן את הכסף דכוותיה דשמואל ס"ל דאמר לא שנו אלא בשטר מתנה אבל בשטר מכר לא קנה עד שיתן את הדמי' הרי להדיא דמימר' ראשונה ושניה כי הדדי וכסוגיא דעלמא דכל תנאי שבממון קיים עכ"ל. ואין כאן תימה דפירוש הירושלמי פשוט דמ"ש בשטר ע"מ שלא ליתן את הכסף היינו שנותן לו מתנה והיינו דקאמר ע"מ שלא ליתן הכסף דהיינו שאינו נותן הכסף לעולם דהוי מתנה והיינו כדקאמר שמואל בתלמוד ממש. ולפירוש הרב עדות ביעקב ז"ל מאי קאמר שלא ליתן הכסף הרי רוצה לתת הכסף אלא שרוצה לקנות בשטר והו"לל על מנת לקנות בשטר קודם שיתן הכסף

הן אמת דלדידי הו"לל בשטר מתנה כדאמר שמואל בתלמודין אמנם כבר נודע דלשון הירושלמי הוא משונה. אבל מה שאומר הוא אמת אלא דמאריך או