טוב עין נח

היינו קרבי דגים דר"ב לא פליגי בקרבי דגים דר"ב וליכא למימר דיש חילוק בין שמן דגים דמתני' לשמן דגים דברייתא דמאי דוחקיה דרש"י וכו' עש"ב וכן תמה הרב יד אהרן על מרן

ולפי חומר הנושא עלה במחשבה לישב אגב דוחקא דדחיקא ליה לרש"י לפרש דשמן דגים דברייתא הוא צלול דא"כ צריך לפרש כהרשב"א דחד תנא סבר דשמן דגים בעיניה וחלב מהותך וקרבי דגים ע"י תערובת והיינו כרב ברונא והא דחיקא לרש"י משום דהני תנאי אמתני' קיימי וכמ"ש ריב"ן אלא אין לך אלא מ"ש חכמים וכמו שנראה מרש"י ד"ה סומכוס היינו ת"ק ע"ש. וא"כ כיון דת"ק דמתני' וחכמים דפליגי אנחום המדי פליגי בחלב מהותך אי שרי ע"י תערובת כמ"ש בש"ס דף כ"ד ע"ב א"כ האי תנא דסבר דחלב מהותך שרי ע"י תערוב' הו"ל לגלות דעתו דשרי דממה שהתיר בשמן דגים בעיניה אין ראיה דדילמא שמן דגים שרי בעיניה וחלב מהותך אסור אפי' ע"י תערובת והו"ל לפרש כיון דהוא תנא בתרא וקאי אמשנה ראשונה דנחום המדי וחביריו חסידים הראשונים דמנו במתניתין שמנים הפסולים ובפרט דבין רי"בן בין סומכוס נקטי בלשון שלילה דמר אמר אין לך אלא מה שאמרו ומדליקין בשמן דגים ונחית לפרושי וכמ"ש התוס' ד"ה לא מסיימי גם סומכוס קאמר כל היוצא מן הבשר וכו'. והשתא התנא מהם דסבר דחלב מהותך שרי ע"י תערובת הו"ל לגלות דעתו כיון דפלוגתא דתנאים ראשוני' הוא ועלייהו קאי. לכך בחר רש"י לפרש דשמן דגים דהכא דברייתא היינו קרבי דגים דרב ברונא והשתא מאן דשרי חלב מהותך ע"י תערובת לא הוצרך לפרש דכיון דמר הוא דאמר שמן דגים דמדליקין בו בעיניה והיינו קרבי דגים משמע ודאי דחלב מהותך שרי ע"י תערובת דהא קרבי דגים דדמי ליה שרי בעיניה ומאן דאסר משתמען מילוהי שפיר דכיון דלא הוציא מן הכלל אלא שמן דגים דהיינו קרבי דגים וע"י תערובת. ודאי דחלב מהותך מעורב אסור ואמטו להכי לא הוצרך לפרש. וכי תימא א"כ כיון דכבר הונח לרש"י לפרש דלאו היינו דרב ברונא דאי ס"ד דהיינו קרבי דגים דרב ברונא ועל ידי תערובת א"כ ר"ב לא הו"ל לקבוע בזה מימר' בפני עצמה כאלו חדשות הוא מגיד והלא זה הדבר משנה שלימה ואם נפשו אוותה לפרושי למתני' הו"ל לסדר דבריו גבי מתניתין דשמן דגים כמפרש למתני' ולימא מר מאי שמן דגים קרבי דגים וצריך שיערב שמן וה"ה לחלב מהותך. ומדחזינן לרב ברונא דקבע בזה מימרא בפני עצמה ש"מ דגים דמתני' הוא צלול. ומה גם דטפי ניחא לפרש שמן דגים דמתני' בבעיניה והוא מרווח טפי דכל השמנים בחדא מחתא שקולים הם דשרו בעיניהם. זה אפשר לומר בדוחק והמעיין יבחר

ב. הרמב"ם ה' שבת פרק כ"ו דין י"ב. וכן גיזי צמר וכו' כתב הרב המגיד ויש שם אוקומתא אחרת וזו היא רבינא אמר בשל הפתק שנו וכתבו התוס' בדף ן' ע"א וז"ל ומילתא