טוב עין נד

הכוונות ומצינו דאפי' בצנעא אסרו לעשות מלאכה בי"ט שני לבני א"י שדעתו לחזור כמ"ש' הרז"ה בספר המאור והאחרונים ודלא כמ"ש הרב ט"ז שהקל בצנעא וכמ"ש בבר"י בס"ד

גם כתבו הרדב"ז בח"א סי' ע"ג והרב פר"ח סי' תצ"ו דבן א"י הנמצא בח"ל ודעתו לחזור בי"ט שני יתפלל של חול בצנעא וכתב הרב פרי חדש שיקום קצת קודם שיקומו הקהל להתפלל כדי שלא ירגישו בו. ואם כל זה הצניעות בדבר שבחובה להתפלל י"ח כדינו. ק"ו כי לא טוב עשו לעשות הקפות ביום שמיני עצרת בבית המדרש בפומבי אשר מזה יתפרסם להמון העם כי יום שמיני עצרת הוא יום ש"ת בא"י ואינם עושים בא"י י"ט כי אם יום אחד. ויבואו לזלזל בי"ט ב' דכיון שהדבר בפרהסיא ובבית המדרש ימצאון שם עשרים בני אדם ויותר בערי אדום פקחים וחוקרים ויש בהמון שאינם חזקים כ"כ בדברי רז"ל כמפורסם ועל הרוב יבואו לזלזל בי"ט שני

ומי זה אמר להני אינשי דההקפות לספר תורה הם חובת גברא עד דעבדי טצדקי למעבדינהו שלא במקומן והוא מנהג בעלמא באתרא דשכיח הזקא דיבואו לזלזל בי"ט שני. והרי לבני א"י הוא חול גמור ש"ת ואסורים לעשות אפילו בצנעא. וגם צריך שיהיה לבוש בגדי י"ט. ואסרו להתפלל תפילת חול בפרהסיא אלא בצנעא עד שהרואים יסברו שמתפלל כמותם תפלת י"ט. וכיון שכן נראה שאסור לעשות הקפות בשמיני עצרת דמזה יבואו לזלזל בי"ט שני. ומטעם זה אפילו ליושבי ח"ל אינו נכון לעשות הקפות לס"ת ביום שמיני עצרת זכר למה שעושים בא"י אע"ג דהם עושים יום טוב שני ולמחר דהוא ש"ת שלהם יעשו ככל הקהל הקפות ולא יוסיפו לגרוע ח"ו

וכבר נודע שמהוראת הגאון החסיד מהר"י לנדא ז"ל בספרו נודע ביהודה שהתיר לגלח זקנו במספרים או בסם בחה"מ ע"י פועל שאין לו מה יאכל יצא תקלה ח"ו ובהיותי בשליחו' מצוה בערי אדום שמעתי ותרגז בטני מדלת העם אמרי"ם המאררי' שכל מה שאוסרים בעריות ומ"א חומרות והרי גלוח בחה"מ שעתה אחר כמה דורות נמצא חכם אמיתי שהתיר והגם שגערתי בהם מאד שבושא כיון דעל על. וזו שגגה שיצאה מלפני השליט. וגרם שמלבד רבני הדור שחלקו עליו אפילו מי שאינו מגיע לקרסולי תלמידי הגאון ז"ל פער פיו. וכמה גדולים דברי חכמים שלא להתיר דבר התמוה אף שהדין דין אמת. ומי שישב בערים האל ידע מה בחשוכא מדלת העם. זאת היתה לי לומר שאינו נכון לעשות בני א"י בח"ל הקפות ביום שמיני עצרת מטעם האמור שאסורים במלאכה בצנעא ומתפללים בצנעא. וה"ה בני ח"ל לא יעשו כן ובפרט בערי אדום. כדבר האמור

וחזה הוית למרן בספר אבקת רוכל הנדפס בקרוב בסי' כ"ו ומשמע קצת מתחיל' תשובתו שבן א"י שהוא בח"ל ודעתו לחזור מותר לעשות מלאכה בצנעא. אמנם מדבריו בש"ע העלה הרב