טוב עין נב
Tov Ayin 52 · טוב עין · free full Hebrew text
Open in the reader →סימן ג'. עמד ע"ז דמסוגית מגילה דף כ"ט מוכח דצריך לקרות מפ' צו את בני ישראל דאתמר התם בשלמא למ"ד כי תשא היינו דשני האי ר"ח משאר ר"ח אלא למ"ד צו את קרבני מאי שני שני דאלו שאר ר"ח קרו שיתא בענינא דיומא וחד קרי בר"ח ואלו השתא כלהו בדר"ח הניחא וכו' וכתב הרב הנז' ז"ל מזה מתבאר דר"ח שחל בשבת מתחיל מפ' צו דאל"כ מאי פריך מה חילוק יש בין ר"ח אחר שח"ל בשבת לר"ח אדר שח"ל בשבת הרי החילוק מבואר דבר"ח אחר מתחיל וביום השבת או ובראשי חדשכם ואלו השתא דר"ח אדר הוא מתחיל מפ' צו דהוי שקלים לרב. ומה צורך לידחק דכלן קורין פ' צו וכו' והדבר צל"ת עכ"ל וק"ק עליו אמאי לא מייתי תניא דמסייע ליה והוא ריא"ז שכתב דבר"ח אדר שחל להיות בשבת מוציאין ג' ס"ת בא' קורין ה' בני אדם בפרשת אותו שבת ובא' קורא הששי בענין ר"ח שהוא פרשת צו את בני ופ' וביום השבת ופ' ובראשי חדשכם ובג' קורא הז' פ' כי תשא עכ"ל הרי דכתב ריא"ז בפשיטות דבר"ח שחל בשבת קורין צו וביום השבת ובראשי חדשכם ובודאי דסמיך אהך שמעתא
ותו ק"ק דאמאי הניח הדבר בצריך תלמוד והרי כתבו התוס' בפסחים דף מ' ע"ב דבכמה דברים אנו סומכין על פסיקתא או מסכת סופרים ומניחין התלמוד שלנו ע"ש וא"כ גם בזו נימא דהגם דבתלמודין מוכח דבשבת ור"ח קורין כחול סמכינן על מסכת סופרים כמ"ש התוס' בפסחים שהזכרתי וכ"כ בברכות דף י"ח והזכיר זה מרן בב"י א"ח סי' תכ"ה ע"ש. וק"ק על מרן בתשו' בס' אבקת רוכל סי' כ"ח שכתב הא דזמנין מניחין דברי התלמוד ועושים כספרים אחרים מדנפשיה וכתב ואעידה לי ב' עדים השמים כסאי ויחל עש"ב וק"ק שכבר מפורש בתוס' ובהגהת מרדכי פ' בני העיר שהביא הוא ז"ל בב"י סי' תכ"ה כמש"ל
ועלה בדעתי לומר דטעמא דאזיל בתר מסכת סופרים ומניחין התלמוד שלנו היינו משום דכתב הרא"ש בהלכות ס"ת בענין פרשה פתוחה דמס' סופרים נתחברה בדורות אחרונים ולא הובא מדבריו בתלמוד. ואני בעניי כתבתי בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סי' תקפ"ב דמשמע קצת דמ"ס נתחברה בזמן הגאונים ע"ש וכיון דנתחברה אחר התלמוד משו"ה סמכינן אמ"ס ושבקינן תלמודין על דרך הלכה כבתראי אמנם הפסיקתא רבתי לא אתנו יודע אימתי נתחברה. ועמ"ש מרן בס' אבקת רוכל סי' הנז'
ואולם אין אנו צריכים לכל זה כי אין ראיה משמעתא דמגילה לקרות בכל שבת שחל בו ר"ח מצו את בני ישראל כחול כי האף אמנם כשחל ר"ח בשבת קורא וביום השבת וא' באדר לרב מתחיל מצו אינו שינוי הניכר ולא חשיב ליה שינוי כיון דבפרשה זו עצמה קרו תמיד בכל ר"ח שח"ל בשבת אלו הפסוקים שמוסיף בשבת שקלי' לא חשיב שינוי. ואמטו להכי משני דהשתא כלהו בדר"ח והוי שינוי עצמי ניכר מאד.