טוב עין מד
Tov Ayin 44 · טוב עין · free full Hebrew text
Open in the reader →ידיעה בתחילה ולהכי סבר רש"י כי היכי דלא תקשי רישא אסיפא דבהדיא קאמר דמתנה במעילה מועטת דאשם לא בעי ידיעה בתחילה. הא דידיה הא דרביה דלשון ראשון סביר וקביל מרביה והדר הכריע מדעתו הרחבה במעילה מועטת כר"ט. וסבר רש"י דהיינו דדייק רבא בלישניה דהא פריך הש"ס ס"ס כי מתידע ליה בעי לאתויי אשם ודאי ומשני אמר רבא מדברי שניה' נלמד אשם ודאי לא בעי ידיעה לכתחילה. ויש להרגיש דכי פריך ס"ס כי מתידע ליה בעי לאתויי אשם ודאי הו"לל אמר רבא סברי אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחילה. אמנם רבא בחכמתו רמז דמדברי שניהם דהיינו ר"ט ור' עקיבא אחר שהכריע במעילה מועטת כר' טרפון והיינו מדברי שניהם כלומר מהויכוח של שניהם לאפוקי הרישא דנראה שהם דברי ר' עקיבא שקבל מרבו. ובס' מגיני שלמה האריך ע"ש
והאלהים אנה לידי ונזדמנה לי שיטת הר"ן לשבת כ"י לשעה וראיתי לו ז"ל שהביא פירש"י דהוי פלוגתא דרבי עקיבא ור' טרפון וכתב וז"ל ואינו מחוור דהא מוכח התם דרבי עקיבא נמי לא בעי ידיעה בתחילה דהא א"ל ר' עקיבא לר' טרפון נראין דבריך במעילה מעוטה כלומר שהוא מביאה עכשיו בענין שלא יצטרך להביא אשם אחר כשיודע לו. ועוד דאמר התם בגמ' מדברי כלם נלמוד אשם ודאי לא בעי ידיעה בתחילה. אלא רבי יוסי הוא דבעי ידיעה בתחילה באשם ודאי דגרסינן סתם שתי חתיכות אחת של קדש וא' של חולין ובא אחד ואכל את הראשונה והשני אכל את השניה זה מביא אשם תלוי וזה מביא אשם תלוי דברי רבי עקיבא ור"ש אומר ב' מביאים אשם א' ורבי יוסי פליג עלייהו אין שנים מביאים אשם אחד ואקשי' ר' יוסי היינו ת"ק ופרקי' איכא בינייהו אם ירצה כלומר דת"ק סבר זה מביא אשם תלוי אם ירצה וזה ג"כ וה"ה דאפשר לשניהם באשם אחד ויתנו שניהם זה אומר אם אני מעלתי זה אשמי וכו' וכן האחר דס"ל לרבי עקיבא ולר"ש דאשם ודאי לא בעי ידיעה ור' יוסי פליג עלייהו דכל א' יביא אשם ודאי לכשיודע לו חטאו משום דבעי ידיעה בתחילה באשם ודאי כי היכי דבעינן בחטאת עכ"ל. ומ"ש דאמרו בגמ' מדברי כלם נלמוד אשם ודאי לא בעי ידיעה. בנסחת רש"י שם והתוס' בשבת היא מדברי שניהם נלמד וכו' כנסחתנו. גם מ"ש ואקשי' ר' יוסי היינו ת"ק ופרקינן איכא בינייהו אם ירצה ועל זה פירש כלומר דת"ק וכו' האי קושיא והאי פירוקא ליתנהו בש"ס בנסחא דקמן והיה אפשר לומר דכונת הר"ן שיש להקשות ולתרץ כן ולא שהם דברי הגמרא אבל אין לשונו מורה כן. ומ"ש ורבי יוסי סבר דכל א' יביא אשם ודאי לכשיודע לו. אין הלשון כל כך מדוקדק כמבואר
ומ"ש דרבי יוסי הוא דסבר דאשם ודאי בעי ידיעה כן כתב הרז"ה בס' המאור שם פ' כלל גדול ומייתי לה נמי מהא דא"ר יוסי אין שנים מביאין אשם א' דטעמו דבעי אשם ידיעה בתחילה כחטאת ע"ש: