טוב עין מ

דף מ"א ודחי דבעי לאוקומה ככ"ע והרא"ש דחה דבריו וכתב דתרי שינויי דפ"ק דכתובות לא פליגי לדינא רק דשינויא דאי בעית אימא גט כריתות קשה ליה בשינויא דאונס דדהע"ה שוייה ליה אונס דודאי לא נחשד דהע"ה לבא עליה לאונסה. ואין זה לבועל שני דס"ס אסרה על בעלה גם הוא במעשהו ויש מועל אחר מועל באשה עכ"ד

הראת לדעת דמוכח דראית סוגית סנהדרין טובה תוכ"חת ואין לדחות כדדחו לה האחרונים. והתרי שינויי דפ"ק דכתובות לא פליגי ודין בועל שני כמ"ש הרב מהר"א ששון ז"להה דהיא אסורה לו. ודוק היטב

י"ב. הרב הגדול מהר"ם ן' חביב בתשובה כי באה בספר גנת ורדים א"ח כלל ב' סי' ט"ז חקר לפי מ"ש רבינו בחיי דמשי לא היה במשכן דיוצא מריר תולעת א"כ איך צובעין תכלת בדם חלזון שהוא טמא. ואני השפל בנחל קדומים פ' תרומ' כתבתי בזה ושם נאמר דיש לצדד עוד. והאמת כי בלקוטי כתבתי דמי הגיד להרב ז"ל שהוא טמא. והן עתה ראיתי בשו"ת בשמים ראש סימן רמ"ד ונראה משם שהוא טהור שכתב שם שנמצא דג ירוק ויש לו סנפיר וקשקשת ונפל בגד ברוטב ומראהו כרקיע ושאלו אם הוא חלזון וכו' והשיב שדמו אינו מובלע ואינו חלזון וכו' ע"ש ומזה מוכח דפשיטא להו דחלזון טהור דאם הוא טמא הי"ל להכריח מזה שאינו חלזון ודוק הטב

הן בעודני קורא דרך עראי בספר בשמים ראש הנזכר אחרי כתבי קצת פרטים שכתבתי לעיל שמעתי שיש מפקפקים בספר הזה כמו שכתבתי בקונטריס ועד לחכמים ריש מערכת בי"ת והנה צו"רף כי הספר הנזכר שאול הוא אתי לכן עמד קנה במקומו לעת הלום וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות כי"ר

סימן י'. ראשי שורו"ת. בקריאת עשרת הדברות

הנה בריש א"ח כתוב בהגה ודוקא יחיד מותר לומר עשרת הדברות אבל אסור לאומרם בצבור וכו' והכי אתמר בבבלי וירושלמי פ"ק דברכות דביטלום מפני תרעומת המינים וכתב מרן בב"י דה"ד בצבור אבל ביחיד שרי. ובאמת דיש לתמוה על הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וראב"ן ורבינו ירוחם ושאר פוסקי הלכות דהשמיטוה. וביותר קשה על הרמב"ם שכתב בפירוש המשנה פ"ה דתמיד שהוא כתבה בהלכות שחיבר מהירושלמי ולבסוף מאי סבר דהשמיטה בחיבור. ומ"ש הרב בכור שור דף ק"ח ע"ב דהשמיטוה דהאידנא ליכא מינים ועלתה על דעתו להתיר לולי דמסתפי מהרשב"א ז"ל ע"ש באורך. אינו מתישב היטב דס"ס הו"ל להרי"ף והרא"ש להביא מאי דאתמר בגמ' ולומר דהאידנא ליכא מינים ואין לחוש. ותו דכיון דחזינן דכמה אמוראי בעו למקבעא והדור מפני המינים. והשתא ליכא טענת המינים והו"ל לומר דצריך למקבעינהו. וכן יש להעיר על הרמב"ם ז"ל. ומה שהביא הרב הנז' מפ' מקום שנהגו דף נ"ו על ברוך שכמ"לו דהתקינו