טוב עין לח

אבטליניה. ברם מה שהיה הגאון מהר"ר אברהם ברודא מחמיר גם בקאפ"י שהחשיבו קטניות לדבר זה יסלח האדון כי הוא פרי עץ ואילן אשר בהינדיא ובמי"ריקא וזה שנים ראיתי האילן באמשטרדם בחצר גנת ביתן וכן היה בפי"זא ואין להחמיר בקאפי. ונראה ודאי דלא נעלם מעיני הגאון כי הוא פרי העץ. רק משום שאינו בנמצא ודלת העם לא ידעו ולא יבינו שהוא פרי עץ ויבואו להקל בקטניות ממש ולפרוץ גדר שגדרו הראשונים לכן היה מחמיר אף בקאפ"י. ומ"מ אם חרכו הקאפ"י קודם פסח יש להקל אפי' באשכנז וכן כתב הרב שבות יעקב ודלא כהרב. חק יוסף וכמ"ש בעניותי בספר הקטן ברכי יוסף

אמנם באורז נהגו בעה"ק ירושלם ת"ו מרבית הת"ח ויראי ה' שלא לאוכלו בפסח שהעידו דהוה עובדא שביררו האורז כמה פעמים ושוב אחר שבישלוהו נמצאת חטה ולכן נמנעו מלאכלו. אבל אין מוחין ביד האוכלים ובפרט כי בעה"ק הוא מזון העניים והתינוקות. וכן ראיתי להרב פרי חדש שכתב דגם בזמנו אירע מעשה דאחר שנבדק האורז ג' פעמים נמצא גרעין חטה ומהיום ההוא לא אכלוהו בפסח ע"ש. וכ"כ הרב מהר"י זיין בתשובותיו כ"י דירא שמים לא יאכל אורז מאחר שפשט איסורו בכמה קהלות והבאתיו בברכי יוסף ע"ש. ואני הצעיר כתבתי שם וכן נהגו שלמים וכן רבים וכונתי דיראי ה' נהגו כן במקומנו. אבל לא ידענו באנשי ספרד מאן נינהו. קהלות שאסרוהו לכל הקהל כמו שכתב הרב מהר"י זיין שפשט איסורו בכמה קהלות וגם לשון פשט איסורו הוא אגב שיטפא דלא מיבעיא לנו בני ספרד שאינן נוהגים במניע' הקטניו' ודאי זה שלא אוכלים האורז הוא חומרא אלא אפילו לבני אשכנז ופולין מניעת הקטניות הוא חומרא דהלכה רווחת להתר ודוק

ז. א"ח סימן תרע"ז דין ג' הגהה. אם רוצה להחמיר על עצמו ולהדליק וכו' בתשו' בשמים ראש סי' גש"ם כתב דרבינו משולם הדליק חנוכה בבית גוי ולא סמך על ביתו ופירש בעל התשובה טעמו משום חשדא וחיבוב מצוה ע"ש. ולא היה צריך לזה כי אם האדם רוצה לעשות המצוה בעצמו ואינו רוצה לצאת בהדי אחריני מי יאמר לו לא תקיים המצוה בעצמך. וכן בנר חנוכה אף שמדליקין בתוך ביתו הוא אינו רוצה לצאת בהדלקתן ורוצה להדליק בעצמו על דרך שאמרו מצוה בו יותר מבשלוחו וכאשר כתבתי אני ההדיוט בספר הקטן ברכי יוסף על זה ושם דקדקתי על מרן שחלק על הרב תרומת הדשן עש"ב וכן כתב מהר"יל דכיון דאינו רוצה לצאת בהדלקת אשתו שפיר דמי ושם על ברכי הבאתי דברי האחרונים. ולכל הדברות רבינו משולם סבר שלא כדעת מרן וכן סבר בעל התשובה. ומשמע מדברי תשובה זו דמשום חשדא מדליק ומברך ואין זה ענין למאי דמשמע מהר"ן פ' במה מדליקין דחצר שיש לו שני פתחים אינו מברך אלא על האחד ולא על השנית כיון דאינו מדליק אלא משום חשדא כאשר יתבאר למעיין ממה שכתבתי אני בעניי