טוב עין לז

הוקשה לי בקונטריס שיורי ברכה י"ד דגר תושב הוא פסול דהלכה רווחת דדרוש וקשרתם וכתבתם כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה. ויהי היום עלה בכב"ש מזבח הדפוס שו"ת בשמים ראש ורואה אני בסימן שי"ח בהגהת כסא דהרסנא שגם הוא הקשה כן יעויין בדבריו שם

ד. א"ח סימן קמ"ג דין ד'. אם נמצא טעות בס"ת בשעת קריאה מוציאין ס"ת אחר וכו' כן כתב הרא"ה בשו"ת בשמים ראש סי' רפ"א ושכן דעת כל רבותיו. אך בדיעבד יצא והביא ראיה ממגילה דתנן הקורא על פה לא יצא ואפ"ה אם השמיט בה הסופר תיבות יצא. ובהגהת כסא דהרסנא פתח בברוך שכיוון לדבריו והביא ראיה ממגילה וכו' ע"ש ומוכח דראיה זו ממגילה הביאה הוא ועתה ראה שבשו"ת הללו חדשות מעתה הביאה הרא"ה. והרי ראיה זו כתבה המרדכי פ' הקורא למפרע ממגילה לס"ת. אלא שהמרדכי סבר שאין להוציא ס"ת אחר ועיין מאי דכתיבנ' בעניותין בספרי הקטן ברכי יוסף א"ח סי' מ"ט על דברי הסמ"ג בזה ובקונט' חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ע"ג בס"ד

ה. י"ד סימן קי"ו. הרב טורי זהב הביא דין קציצת אילן מאכל. ובשו"ת בשמים ראש סימן של"ד התיר לקוץ אילן מאכל ע"י גוי כשצריך למקומו ע"ש. ואני הדל בספר הקטן חיים שאל ח"א סימן כ"ב הבאתי דברי הרא"ש בפסקיו פרק החובל שכתב ונראה דלצורך מקומו שרי ואנא נפשאי כתבית שם דדעת הרא"ש דלא נאסר אלא דרך השחתה ואמטו להכי סבר הרא"ש דלצורך מקומו שרי וכ"כ בתשובה בסי' הנז' וז"ל כי הרמב"ם אמר בה' מלכים דעיקר איסורו דוקא דרך השחתה ואפשר דצריך למקומו לא מקרי דרך השחתה עכ"ל הרי דהיתר צורך מקומו היינו משום שאינו דרך השחתה כמו שכתבתי אני הדל. ואם תשובה זו היא מהרא"ש כי כן הוא מסתמא הבה נא אבא העי"ר דהכא כתבה בלשון אפשר ובפסקיו קא פסיק ותני וקאמר נראה דשרי ודוק

ו. א"ח סימן תנ"ג דין א'. ושאר מיני קטניות וכו' ומותר לעשות מהם תבשיל. ומור"ם בהגה כתב ויש אוסרים וכו'. הרב מהר"ר יעב"ץ בספר מר וקציעה העיד שאביו הגאון מהר"ר צבי ז"ל היה מצטער מאד על חומרא זו דאתיא מינה חורבא ומכשול וכו' ואמר מר אי איישר חילי אבטליניה כמו שהבאתי קצור דבריו בספרי הקטן מחזיק ברכה. והאידנא חזה הוית בס' בשמים ראש סימן שמ"ח שכתב דקטניות בפסח שרי וחלילה לאסור דברים המותרים וכ"ש מפני העניים והמחמירים עתידין ליתן את הדין זהו תורף דבריו ובתשובה זו לא חתים שמה דמרא. אמנם באשכנז ופולין שקבלו עליהם זה כמה מאות שנים חומרא זו שהחמירו קצת גדולי ישראל ודאי אין להקל עליהם והמיקל הוא פורץ גדר. וגם הגאון מהר"ר צבי ז"ל אשר היה מצטער וקים ליה דהיה גורם לבוא לאיסור חמץ לא היקל ח"ו במה שקבלו כל הגלילות ההם וגדולי ישראל רבים ועצומים מאד שהיו מחזיקים בחומרא זו רק אמר אי איישר חילי