טוב עין לג

קדושא רבא וכו' אמר מכדי כל הברכות כלן בורא פה"ג אמרי ברישא אמר בפה"ג ואגיד ביה חזייה לההוא סבא דגחין ושתי וכו' וכתבו רשב"ם והר"ן שאם היו אומרים ביום קדוש של לילה היה אומר כמנהגם ומכאן נראה דגדול כח המנהג דאף דרב אשי במקומו לא היה מברך ביום כמו בלילה מפני שבמחוזא סבר דאמרי ביום כמו בלילה היה מברך כמנהגם ולא היה חושש לברכה שאינה צריכה. וכד דייקת שפיר יש צד לומר דמשם ראיה להפך דכשיש טעם לדבר לא אזלינן בתר מנהגא דאנא אמינא דרב אשי ידע דזה מחלוקת קדום אי ביום אומרים כמו בלילה ובעירו של רב אשי נהגו לומר ביום בפה"ג לבד. ומאחר דהמנהג לא אלים כמו אם נפסקה הלכה אמטי להכי אם במחוזא נהגו כאידך היה אומר רב אשי כמותם ועוד יש לצדד ואין כאן מקום להאריך בזה

ולפי העלות מהך שמעתא דהמבורך דאע"ג דהלכה כרבי עקיבא מאחר דמודה לרבי ישמעאל דטפי עדיף לומר המבורך מאחר דהוא מחסר שבח. א"כ בנ"ד דנסח זה יסודתו בהררי קדש רב עמרם והגאונים והוא שבח לתורה שהוא תורת הקב"ה שהוא כביכול מקיימה ושבח לישראל שזכו בם ובודאי גם בעלי הנסחא האחרת מודו בזה דהכי עדיף א"כ שפיר עבד מאן דאמר אשר נתן לנו תורתו תורת אמת ואין מזחיחין אותו ומה גם דהרב פרי חדש כתב עלה הנפק דנסחא זו נסחא מדוייקת כמש"ל

ולענין מה שנהגו לשנות תיבות זה בא מכח הדקדוק. וזה מכח הבנת הענין וחיבור הדברים וכיוצא. ויש יוצא לטעון מכח חכמת האמת. דע דאין קפידא בזה דכל א' יאמר דהנסחא עיקרית כדבריו ונפל טעות בספרי הדפוס והרוצה לשנות יכול לשנות ומה גם אם רבינו האר"י זצ"ל הגיה ודאי דמאן דנקיט נסחת האר"י זצ"ל שפיר עביד כי אליו נגלו תעלומות חכמה ואלו בעלי נסחא אחרת ידעו שרבינו האר"י זצ"ל רצה בנסח זה היו מקבלים דבריו באהבה

ומטעם זה נתפשט בכמה קהלות לומר ברכת הנותן ליעף כח אעפ"י שהיא ברכה כולה מחודשת ומרן בש"ע נדחה קרי לה. דמאחר דרבינו האר"י זצ"ל כתב שיש לאומרה ופירש סודה כן ראוי לעשות דודאי אלו מרן ז"ל ידע מגדולת האר"י ושהוא אמר לאומרה כן הוה עביד עובדא בנפשיה. וליש"רי לן מר הרב פרי חדש שכתב שנתפשט לאומרה על פי האר"י זולת קצת יחידים שאינם אומרים אותה והוא מכללם. ותימה עליו שידענו שהיה בקי בדברי האר"י זצ"ל והיה מפרש סוגיות התלמוד על פי הקדמות האר"י ובעיני בקטנותי ראיתי דף א' מכתיבת ידו של הפר"ח פירוש סוגית כתובות והזקנים עדים שנגנזו קונטריסים שכתב בחכמת האמת ובה' ר"ח בברכת לעשות רצון קוניהם רמז הרב פר"ח שהיה בקי עד"ה. וא"כ למי שקרא ושנה במשנתו של האר"י ז"ל איך יכתוב כן ואולי כתב זה קודם שנכנס בחדרי החכמה

והרב כנה"ג סי' מ"ז כתב שהעיד