טוב עין ל

שתירץ לקושיתו דא' מתרתי בעינן או שיראה חידוש או שיעשה ככ"ע וכו' ואין דבריו מכוונים דמלשונו משמע דאם יעשה ככ"ע לא בעי חידוש שכן כתב א' מתרתי חידוש או ככ"ע ולא סליק שפיר דהא רב זביד אמר מוציא ועבד ככ"ע והקפיד עליו רבי זירא דהי"לל המוציא ולהראו' חידוש. ולפי דרכו הכי הו"ל למימר דהכל תלוי שישמיענו חידוש. וגבי רפרם אינו חידוש דהלכה כרבי עקיבא. וכשאינו מלמד חידוש הו"ל לעשות ככ"ע ובהדי פלוגתא למה ליה. ותו דיש להשיב על דבריו דרפרם השמיענו חידוש דאפילו דנהגו כרבי ישמעאל לא מטעם שנהגו הורע כח מאי דקי"ל הלכה כר' עקיבא ולא משגחינן במנהגא וזהו חידוש ואמאי רבא השיגו ואמר לו פתיא אוכמא. אמנם יש לישב דסבר רבא דזה החידוש לא סליק שפיר ויטול מה שחידוש דהיה לו לעשות כמו שנהגו כרבי ישמעאל. ומ"ש הרב ט"ז בתוך דבריו דהלכה כר"ע מחביריו הרגשתי עליו אני בעניי בקונטריס שער יוסף דף כ"ו ע"ד ואחר זמן נדפס ספר הנחמד יד מלאכי ובאות קע"ז השיג עליו ביד חזקה שתים על מ"ש כאן סימן קס"ז ובסימן הצ"ח ושם כתב דגם הרב אליה רבה השיגו ע"ש

וחמו"תי ראיתי או"ר להרב פרי חדש בא"ח סימן תצ"ו במנהגי האיסור סעיף עשירי דהוכיח דלא אזלי' בתר מנהגא אא"כ מנהג כשר ומכוון להלכה ועל זה כתב הרב וז"ל והא דאמרינן פ' שלשה שאכלו רפרם וכו' אמר רבא בהדי פלוגתא למה לך ועוד הא נהוג עלמא כרבי ישמעאל לאו למימרא דאזיל בתר מנהגא שהרי הוכחנו הפך מזה אלא הכי קאמר חדא בהדי פלוגתא למה לך כלומר כיון שרבי עקיבא מודה דכי אמר המבורך עדיף טפי א"כ כך הו"ל לעשות וכמו שפירש רש"י ועוד אפי' היה המחלוקת שקול הא נהוג עלמא כרבי ישמעאל. ובלאו הכי האי ועוד ע"כ סמיך אמאי דקאמר מעיקרא שטוב לאחוז דברי רבי ישמעאל כיון שר' עקיבא מודה דאלת"ה תקשי לך הא דאיפסיקא הלכתא פ' כיצד מברכין המוציא לחם מן הארץ אע"ג דבמוציא כ"ע לא פליגי דאפיק משמע וכתבו הפוסקים דהיינו טעמא משום דמברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח ואם כן הכא נמי הו"ל למימר כרבי עקיבא אע"ג דאיהו קמודה לרבי ישמעאל ולהכי קאמר ליה רבא דשאני הכא דנהוג עלמא כרבי ישמעאל ובמילתא כי האי ודאי מהני מנהגא איברא דאפשר לדחות קצת דלא דמי נ"ד לההיא דהמוציא דהתם בין מוציא בין המוציא כי הדדי נינהו לרבנן דאפיק משמע אבל הכא לכ"ע המבורך עדיף ולפיכך אית לן למעבד הכי עכ"ל

הנך רואה דהרב פר"ח הקשה קושית הרב ט"ז ותירץ. ומ"ש הרב ז"ל ברישא דמ"ש ועוד הא נהוג עלמא סמיך אמאי דקאמר מעיקרא וכו' כיוצא בזה כתבו התוס' בכתובות דף פ"ה ע"ב במ"ש חדא דידענא בר' מיאשא דלא אמיד ועוד הא יהיב סימנא דועוד אמאי דקאמר דלא אמיד קאי ע"ש. וכתב הרמב"ן דאיכא הכי טובא בתלמודין בשגם לא דמי הא