טוב עין כה

הוא שקיימתי מצות זקן תחלה וכיוצא וזה שבח גדול לתורה לומר שהיא תורתו של הקב"ה כביכול ונתנה לנו והוא שבח ישראל שנתן לנו תורתו כ"ביכול

אמנם לכאורה היה נראה להביא ראיה להפך דאין רשות לשנות אפי' תיבה אחת מהא דאמרינן פ' שלשה שאכלו דף ן' ע"א רפרם בר פפא אקלע לכנישתא דאבי גובר קם קרא בספרא ואמר ברכו את ה' ואשתיק ולא אמר המבורך ואוושו כ"ע ברכו את ה' המבורך אמר רבא פתיא אוכמא בהדי פלוגתא למה לך ועוד הא נהוג עלמא כר' ישמעאל. הרי דבשביל תיבת המבורך אשר שינה ולא אמרה קרי עליה פתיא אוכמא. וא"כ האי צורבא מרבנן בנ"ד דתפס על מי ששינה ואמר תורתו תורת אמת דלא הי"ל לשנות ולומר תיבת תורתו יתר יפה עשה

וכד דייקת פורתא אין מכאן ראיה והיה טרם בואי אל המכוון רגע אדבר שראיתי להרב טורי זהב א"ח סי' קס"ז שהקשה על זה ממ"ש שם בברכות דף ל"ח משתבחי רבנן לרבי זירא בדרב זביד דאדם גדול ובקי בברכות הוא א"ל הביאוהו לידי כי אתא וכו' פתח ואמר מוציא לחם מן הארץ אמר זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא אי אמר המוציא אשמועינן טעמא ואשמועינן הלכתא דהלכתא כרבנן דאמרי אף המוציא (כ"כ הט"ז בשם מהר"י בר בצלאל) אלא אמר מוציא מאי קמ"ל במוציא כ"ע לא פליגי. דאיכא פלוגתא בין רבי נחמיה ורבנן דר' נחמיה סבר המוציא לא משמע לשעבר ורבנן סברי דמשמע לשעבר ומוציא כ"ע מודו דמשמע לשעבר. וכיוצא בזה איכא פלוגתא בפ"ק דפסחים בברכת ביעור דיש פלוגתא אי נימא לבער או על ביעור ואמרינן לבער כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בעל ביעור והלכתא על ביעור וכתב שם הרא"ש אע"ג דלבער כ"ע מודו ועל ביעור פליגי משום דאמרינן בברכות מברכותיו של אדם ניכר אם הוא ת"ח והמברך על ביעור ניכר שת"ח הוא ויודע דעל ביעור נמי להבא משמע כדאמרינן פ' כ"מ וכו' אלמא שצריך להשמיענו חידוש דגם זה להבא משמע ושלא יטעה לומר דעל ביעור לשעבר ואם בירך כך לא יצא עכ"ד הרא"ש. והשתא בהא דרפרם דלא אמר המבורך אמאי גער רבא ברפרם הא שפיר עבד להראות שאף זה יצא ומ"ש מההיא דכ"מ שמי שאמר מוציא היה כונתו לאמוקי נפשיה מפלוגתא ואפ"ה חלק עליו רבי זירא מטעם דניכר מברכותיו אם ת"ח הוא וגם רפרם עבד הכי כרבי עקיבא להראות חידוש דאין חילוק ביניהם דהכא כ"ע מודו בהמבורך הוי כי התם דבמוציא כ"ע מודו וכו'. בשלמא לפי' התוס' דשאני הכא מכח עירוב אותיות ניחא אלא להרא"ש דכתב מטעם להראות חידוש וכן מוכח מהא דפסחים קשה. ויש לישב דאחד מתרתי בעינן או שיראה חידוש או שיעשה אליבא דכ"ע ובשלמא ההיא דרבי זירא הוה עביד שפיר להראות חידוש דהלכה כרבנן לומר המוציא ואע"ג דפשוט דהלכה כרבים מ"מ הו"א דהלכה כר' נחמיה דמסתבר טעמיה וכו' וכן בעל ביעור וכו' אבל