טוב עין כג

להחזיר ולא הספיק עד שמת בהא חשבי' ליה צדיק אבל בלאו הכי אינו צדיק עד שיחזיר זה נראה ליישב לדעת יש מפרשים קמא. ומינה דאינה ראיה לי"מ בתרא ושערי דחיות המה פתיחו"ת

ותבט עיני להרב פרי חדש בסוף הלקוטים על דברי מרן שכתב ואפ"ה לא מתכשר כיון שחטאו במילתא דממון עד שיעשו תשובה כתב וז"ל וזה עיקר וכן משמע מהא דאמרינן פ' משוח מלחמה אפילו תימא רבי יוסי הגלילי כגון דעבד תשובה ויהיב דמי משמע דבעי תשובה גם כן עכ"ל ומסוגיא זו קשה על י"מ בתרא דבהרהור להחזיר סגי דהרי קאמר דעבד תשובה ויהיב דמי. אמנם לי הפעוט ליכא למשמע מיניה דההיא דהתם קאי הש"ס עמ"ש ולא חנכו פרט לגזלן ופריך לימא דלא כר' יוסי הגלילי דאי ר' יוסי הגלילי הא אמר הירא ורך הלבב זה המתירא מעבירות שבידו ומשני אפילו תימא וכו' ע"ש דף מ"ג. והשתא אי קאמר דעבד תשובה לחוד דהיינו הרהר להחזיר אף דהוי צדיק לא צריך מיעוטא פרט לגזלן דהא אין הבית שלו והרהר להחזירו. ואי קאמר דיהיב דמי לחוד הו"א דיהיב דמי לבעה"ב בעל כרחו או בדרך נסתר וא"כ גזל הוא בידו ולא צריך קרא למעוטי להכי אצטרי' לומר דעביד תשובה ויהיב דמי דמהא משמע דמדעתו של בעה"ב ורצונו מכרה לו ולהכי אצטריך מיעוטא דהו"א דהוי לוקח וליהדר קמ"ל דכיון דמעיקרא בגזל בא לידו לא הדר וכמ"ש בש"ס ואין ראיה מהכא לעלמא. ולא תקשי לא להטור סי' ל"ד ולא לי"מ בתרא שהביא רבינו ירוחם כמדובר

הגם הלום ראיתי בס' עצי ארזים הנדפס מחדש שכתב בא"ה סימן ל"ח ס"ק ס"ו על סברת יש מפרשים בתרא וז"ל ויש להקשות על זה מהא דאמרינן במ"ק ת"ח שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה ודאי עשה תשובה והני מילי במילתא דאיסור' אבל בממונא עד דמהדר למריה משמע דבהרהר להחזיר ממון הגזל לא מקרי צדיק עכ"ל. ואגב שטפיה כתב במ"ק והוא בברכות דף י"ט. ואפשר לומר דהתם דחזקת הת"ח מפוקפקת דבעיניו ראינו דעבר עבירה ואחרי כן עוד הצפינ"ו שאינו מחזיר לבעליו אע"ג דיש צד לומר דכבר עשה תשובה וחשב להחזיר מ"מ מותר להרהר עליו כל זמן שלא החזיר והיינו דקאמר אבל בממונא כלומר דשרי להרהר עליו. אבל הכא דקדש את האשה ואמר על מנת שאני צדיק גמור מכח אמירה זו אמרי' שהרהר תשובה להחזיר הגזל שבידו והוא צדיק גמור ומקודשת כיון דבאותו רגע הוא צדיק והגם דאח"כ אנו רואים שלא החזיר יש לתלות עקב היתה רוח אחרת אתו אבל בעת הקדושין היה צדיק ומקודשת מספק ואה"נ שאח"כ עד דלא מהדר מותר להרהר בזה שקדש דחזר בו ועתה אינו צדיק אבל כשקידש היה צדיק וקדושיו קדושין. והנה בהא דאמרינן דהאומר ע"מ שאני צדיק והוא רשע דמקודשת שמא הרהר תשובה תריץ יתיב מהר"ר יהונתן מ"ש הרמב"ם דחייב לכבד אביו הרשע והקשו עליו הסמ"ג והטור דהאמרינן