טוב עין יט

שבא לידי מקרוב שכתב בסימן ל"ה הגהת הטור וז"ל הרב משנה למלך פי"ד דעדות דין ד' הביא שנסתפק הרב מהר"י מטראני רשע ועשה תשוב' לקטן מדמינן ליה או לגוי ולא הכריע ואשתמיט מינייהו דברי הרא"ש וכו' ותשובת מהריב"ל וכו' דבעינן תחלתו וסופו בכשרות גם בפסלות עבירה הרי דרשע ושב לגוי מדמינן ליה. ויש לישב דמה שנסתפק הוא בהני מילי דמעיד הגדול במאי שידע כשהיה קטן עכ"ל. ואני איש צעיר אומר דאעיקרא דדינא פרכא ודקארי לה מאי קארי לה דודאי כונת הרב מהרימ"ט אשר עלה ונסתפ"ק היינו דוקא בהני מילי דרבנן דמעידין בגודלן מה שראו בקטנן ועל דין זה הביאו הרב משנה למלך ואמטו להכי ספוקי מספקא ליה אי רשע ועשה תשובה לקטן דמי או לגוי דאי לא ה"ל להסתפק אי בפסולי עבירה בעינן תחלתו וסופו בכשרות כפסול קורבה. ופשיטא דהרב מהרימ"ט והרב מש"ל כל רז לא אנס להו. ולא כאשר חשב דנעלם מהם תשו' הרא"ש ומהרי"בל דאי ספקו של מהרימ"ט כאשר דימה. לא לבד אשתמיט מיניה ומהרב מש"ל דמייתי ליה תשובות הרא"ש ומהרי"בל אלא גם דברי התוספות ומהר"י בן מיגש והעטור ושאר גדולי ישראל אך הדבר פשוט דספיקייהו בהנהו מילי דרבנן דעלייהו קיימי

הן אמת דגם בהנהו מילי לפום ריהטא נראה דליכא ספיקא דהרי בגוי עצמו הוי פלוגתא דר' יוחנן בן ברוקא ורבנן דלריב"ק מהימן אלא דרבנן סברי דכיון דנכרי הוא לא הוה דייק כמ"ש סוף פ"ב דכתובות ומוכח דבהני דרבנן לא בעינן תחלתו וסופו בכשרות אלא משום דגוי לא דייק וא"כ רשע זה שהוא נוהג כישראל אלא שעבר עבירה ולדידן נקרא רשע ודאי דכשר להעיד כאשר ישוב מאי דחזי בעודנו רשע דודאי הוה דייק שהוא נוהג בכל כישראל. ואפשר דספקו של מהרי"מט היינו ברשע שהכריזו עליו דכיון דידע שנפסל לעדות לא דייק בעדותו ובהא נסתפק אי דמי לגוי. ומ"מ גם בזה הדעת נותנת דלקטן מדמינן ליה כי הוא נוהג בכל מעשה ישראל וכל יום מהרהר לחזור לכשרותו. ואי שמע בהכרזה ידע דיש לו תשובה

ומן האמור כבר נתבאר דדברי הרב ש"ך דסי' ל"ד לא סלקי והא גופא קשיא על הגאון מהר"ר יחזקאל דסמיך עלייהו ויעש לו מטעמים אמאי בפסולי עבירה לא בעינן תחלתו וסופו בכשרות ותצא דינ"א איפכא הנה שמענוה מפום אריותא

והיותר שיש לתמוה על הרב מהר"ר יחזקאל ז"ל הוא שהרב שפתי כהן בסי' ל"ה בלשון זה עצמו דקאי ביה הרב. חזר בו שאחר הלשון שהבאתי למעלה שכתב דמה שהביא ראיה הרב מהר"א ששון ממהריב"ל ח"א סי' כ"ג אינה ראיה אחר זה ממש סיים הרב שפתי כהן וז"ל מיהו מה שהביא מתשובת מהריב"ל ח"ג סימן ע"ה יש ראיה וצ"ע וע"ש בס"ב סי' מ"ה מיהו בתוספתא ספ"ה דסנהדרין משמע דבגוי נמי בעינן תחלתו וסופו בכשרות לפ"ז הא דקאמר בגמרא בגוי טעמא דלא דייק היינו כמילתא דרבנן וכן משמע בהריט"בא פ"ב דכתובות ואלו