טוב עין טז

השואל והערב חייב דידע דשואל פטור שהוא אסמכתא נר' דלכ"ע בעי קנין וכו' אפילו לדעת הרמב"ם שפסק כמותו בסימן מ'. ותו אעיקרא לא פורש שהוא יותר משיווי החפץ. והו"ל להרשב"א ולמור"ם לפרש

ומצאתי תשובת הרשב"א באורך בס' הבתים כ"י בית ך' סי' ע"ה והיא תשובת אלף ן' המודפס. והיא לו נדפסה פחות משתות מעיקר התשובה אשר בס' הבתים כ"י ושם מבואר בשאלה שהדמים שפסק המשאיל הוא שיווי החפץ והוא הפך מ"ש הרב סמ"ע והרב אורים ותומים והאריך הרשב"א בתשובה כ"י לברר דפטור השואל דהוי אסמכתא ובסוף דבריו הביא ההיא דהלוהו על שדהו דצריך שיאמר מעכשיו וכתב וז"ל אלמא כל היכא דאמר מעכשיו ליכא אסמכתא וכ"כ רבינו האיי גאון בספר המקח שלא כדברי ר"ת שכתב דמעכשיו לא מהני אלא בכעין ההיא דהלוהו על שדהו דהורידו לשדה מעכשיו הא בעלמא דלא מסר בידו דבר הנקנה מעכשיו לא מהני מידי עד דקנו מיניה בבד"ח דאלמא קנין בב"ח בעינן ואפילו אמר מעכשיו לא מהני מידי דהא הכא כיון דקנו מיניה ע"כ בדאמר מעכשיו הוא דאי לא במעכשיו קנין סודר בלאחר זמן לא מהני ולא מידי משום דכיון דהשתא לא קני לאחר זמן נמי לא קני דההיא שעתא כבר הדר סודרא למאריה ואין דבריו מחוורין במקום הזה ומ"מ מ"ש הוא ז"ל בדברים הנקנין בלאחר זמן לא מהני מעכשיו נראין דבריו וכן מוכיח בנדרים פ' השותפין. ומפני זה אני חושש שמא הערב שחייב עצמו בק"ס בלשון מעכשיו חייב עצמו ואם כן עשה נראין הדברים שהוא חייב ואע"פי שאמר השואל בלשון אסמכתא וזה אמר ואני ערב מ"מ הערב זה חייב עצמו אעפ"י שאמר בלשון ערבות מה בכך הרי חייב עצמו בקנין ומעכשיו שאם לא יחזיר לו השואל החפץ או הדמים הקצובים לזמן פ' שיחזיר לו החפץ או אותם הדמי' ואל תשיבני דמאחר דקי"ל המלוה את חבירו ע"י ערב לא יפרע מן הערב תחילה דאלמא אין חיוב הערב חל תחילה וכיון שאין הלוה חייב היאך יתחייב הערב ה"ז כתובע את הערב תחילה לא דכל שהלוה והערב מתחייבים לא יתבע את הערב תחילה אבל זה הרי חייב עצמו במה שאין השואל חייב ואעפ"כ הוא חייב מדין ערב וכאותה שאמרו תן מנה לפ' ואתקדש אני לך מקודשת מדין ערב עכ"ל

הראת לדעת דדעת שפתי הרשב"א ברור מללו הפך הסמ"ע והרב אורים ותומי' והעיקר כדברי הרב בית חדש והרב שפתי כהן דבעי קנין ומעכשיו וק' על מור"ם שלא כתב כן. ואתה תחזה כי דברי הרשב"א בחידושיו לנדרים על דף ז"ך הם כמ"ש בתשובה שבס' הבתים הנז'. והיה לי איזה הערות ודקדוקים בתשובות הסמ"ע והב"ח ויתר אחרונים ולא עצרתי כח לכתוב

שוב ראיתי שהרב מהר"ש יונה הביא מקובץ שהיה לו מתשובות רבני צרפת תשובה הנז' שהבאתי מס' הבתים