טוב עין יד

ממרן הכ"מ והרב שער אפרים סימן קס"ו והרב מרכבת המשנה דהגם דכלהו עסקי למה שלא הביא הרמב"ם שאר הדינים מ"מ הו"ל להזכיר סוגיא זו דע"ז. וכן ק"ק על הסמ"ג לאוין פ"ב שכתב וז"ל האומר לחבירו תן מנה לפ' ויקנה ביתי לך כיון שנתן נקנה לו הבית מדין ערב וכענין זה אמרינן פ"ק דקדושין עכ"ל. ומה הלשון אומרת וכענין זה הא בפירוש אתמר וכן לענין ממונא ואם נפשך לומר משום דאפשר דלא קאי אכלהו. הרי אתמר הכי בהדיא בסוגית ע"ז. גם על הרב המגיד שכתב וכתבו כל המפרשים דוכן לענין ממונא קאי גם אקמיתא. יש להרגיש דהו"ל להזכיר סוגית ע"ז. ופוק חזי להרשב"ץ בתשובותיו ח"ב סי' נ"ג ולמהראנ"ח הביאו הרב כנה"ג ח"מ סי' ק"ץ שהזכירו סוגית ע"ז הלזו ע"ש

אמנם כונת הרשב"א בתשובה הלזו פשוטה דלא הביא הא דמקודשת מדין ערב לראיה אלא לגילוי מילתא בעלמא כי היכי דלא תימא דערב ליכא אלא בשלוה חייב אבל בנדון זה שהלוה אינו חייב שיתחייב אחר בעדו מילתא חדתא היא להכי מייתי דהרי תן מנה לפ' ואתקדש אני לך היא לא מטא לה שום ממון כי אם לאותו פלוני ומקודשת מדין ערב דעלמא וגם בנ"ד זה מתחייב כדי שאחר יקח החפץ בשאלה ומשום הכי לא הוצרך הרשב"א לא למ"ש וכן לענין ממונא ולא לאותה מימרא דרבא דסוגית ע"ז ופשוט

ואיכא מאן דקשיא ליה על תשובת הרשב"א הלזו מתשובת הרשב"א עצמו סימן תתק"עב שכתב בערב של יתומים והיתומים קטנים שנחלקו הראשונים והנכון כדברי הרז"ה שאין נפרעין שהרי אין נפרעין מן הערב תחילה וכיון שאי אפשר לתבוע ליתומים קטנים אי אפשר לתבוע הערב אבל בערב קבלן נפרעין ממנו לאלתר וכו' אבל כאן אין היתומים פטורים לגמרי אלא שממתינין עד אשר יגדלו הלכך אפילו אתה גובה מהקבלן והקבלן הולך אצל היתומים הרי אינו נפרע מהם עד שיגדלו עכ"ל בקצור. ואלו בתשובה הזו אף דהשואל פטור חייב הערב. ואין כאן ריח קושיא דבסי' תתק"עג כשיצא ערב היה על הלוה ואח"כ איתרע מילתא ומת הלוה וכי היכי דאין נפרעין מיתומי' עד אשר יגדלו אין ליפרע מן הערב משא"כ בנדון של תשובת הרשב"א דידן דבעת שנכנס ערב ידע דהשואל פטור מטעם אסמכתא והוא נכנס ערב ולכן חייב. וכזה ראיתי בשו"ת שי למורא דף קי"ט בהגהה שתירץ קצת בסגנון אחר. ומשה רבו הרב מהר"ש גאון חילק דבסימן תתק"עג אין היתומים פטורים לגמרי עד אשר יגדלו וכתב דתירוצו יותר נכון. ואני אומר דתרי שינויי תרוייהו איתנהו ושניהם אמת צדקו יחדיו

וחזיתיה להרדב"ז בתשובותיו דפוס ויניציא סימן תשס"ז דכתב דקבלן פשיטא דגובים ממנו והוא מהיתומים לכי גדלי. ואם הוא ערב סתמא איכא פלוגתא והנכון דאין גובין וכו' ע"ש ויש להרגיש דדבריו הם בתשובת הרשב"א סימן תתקע"ג ואיך לא הזכירו. ותו דנראה מדבריו דבקבלן אין חולק ובטור