טוב עין קלג
Tov Ayin 133 · טוב עין · free full Hebrew text
Open in the reader →מרה"י לר"ה עבד עבירה וליכא מצוה כלל דשוב אינו יוצא בשופר ולולב ומשו"ה גזרו רבנן משום שמא יעבירנו וביטלו מ"ע דשופר ולולב ודאי כיון דאם מוציאו יש כאן עבירה ואין כאן מצוה. אבל בנ"ד מצוה איכא להציל אדם זה והיא ודאי הצלה אלא דאח"כ ספק שימשך שיקחו אחר במקומו ולא דמי להתם
ברם נראה דאין להקשות למהרי"בל מהירושלמי דהכי אתמר בירושלמי הקורע בשבת על מתו יצא י"ח קריעה חבריא בעון קומי רבי יוסא לא כן אמר רבי יוחנן בשם ר"ש בן יהוצדק מצה גזולה אינו יוצא בה י"ח בפסח אמר לון תמן גופא עבירה ברם הכא הוא עבר עבירה כך אנו אומרים הוציא מרה"י לרה"ר אינו יוצא בה י"ח בפסח עכ"ל. ונראה דהרב שבלי הלקט וס' בית מועד בשם יש מי שפסק מפרשים הירוש' דרבי יוסא רצה לחלק בין מצה גזולה שהעבירה נעשית בגופה שהיא גזולה אבל בקורע עבד הקורע איסורא אך הבגד אינו אסור. ואהא מתיבין ליה חבריא כך אנו אומרים הוציא מצה מרה"י לרשות הרבים אינו יוצא בה י"ח בפסח וכך מוסכם אצלנו וא"כ אין החלוק שחלקת כלום דגם הוציא מצה מרה"י לרה"ר לא נעשית עבירה במצה אלא שהאדם הוציאה ואפ"ה אינו יוצא י"ח וא"כ חקירתנו במקומה ומוכרח לחלק בין עבירה דאוריתא לדרבנן דקורע מקלקל ופטור מדאוריתא ורמזו זה במאי דנקטי מרה"י לרה"ר דהוי דאוריתא
אבן יש לפרש בירושלמי פירוש אחר דמ"ש כך אנו אומרים הם דברי רבי יוסא נמי והוא בתמיה דקאמר לחבריא לדידכו נאמר דהוציא מצה מרה"י לרה"ר בתמיה אינו יוצא י"ח בפסח הא ודאי לא ומוכרח לחלק בין מצה גזולה שהיא עבירה עצמה להיכא שהאדם עשה עבירה בה אבל אין העבירה בגופה וא"כ הרב מהרי"בל יפרש כך בירוש' ומשו"ה הוצרך לחלק דהתם מבטל מ"ע שלא יבא לחילול שבת החמור
ואם נפשך לומר דכפי פירוש זה שכתבנו לדעת מהרי"בל אינו מתישב הלשון דקאמר כך אנו אומרים. דע שבלשון ירושלמי אינו כל כך דוחק. ותו דלפי פירוש הרב שבלי הלקט ודעמיה הוא יותר דוחק שעיקר התירוץ דיש לחלק בין איסור דאוריתא לדרבנן הוא בהררים התלוים בשערה
ולמען תדע כי הרב מהרי"בל צדיק בדינו שא נא עיניך וראה בטור י"ד סימן ש"ם שכתב הקורע בשבת אעפ"י שחילל שבת יצא ופריך עלה בירושלמי והרי מצה גזולה אין יוצאין בה בפסח ומשני התם העיקר עבירה ברם הכא עבר עבירה כתב הרמב"ן ושמעינן מהכא הקורע בחלוק הגזול לא יצא עכ"ל למדנו שהרמב"ן והטור מפרשים דהירושלמי בתמיה קאמר וחילוק ר' יוסא הוא האמת והצדק וכן מתבאר מדברי מרן שם בבית יוסף ושפיר הוצרך מהרי"בל לחילוקו ככל הדברים אשר ראו עיניך ועיין מה שכתבתי אני בעניי בספר הקטן מחזיק ברכה בא"ח סי' תרס"ד בס"ד.