טוב עין קלא

למימר אנא מפייסנא ליה אמאי הוצרך לאוקומי בלוה ע"מ שלא לפרוע הא אפילו בב"ח סתם בלי תנאי מודו רבנן דפטור

אחרי כתבי חזה הוית להר"ב הגדול בעל פר"ח מטה אהרן בח"א סי' ק"ד דשקיל וטרי בענין זה ומידי עוברי אשו"ר ברהטי"ם דהקשה על דברי הרב ש"ך הניתנין למעלה ודחה דבריו ופירושו מכח גירסת הירושלמי ולדידיה פליג הירושלמי מכתובות לנדרים. והפירוש פשוט. והוא קצת ממה שכתבנו בעניותנו לעיל. ושם הביא משם רב א' שתירץ דברי הטור כמ"ש הרא"ש בנדרים והקשה עליו מדברי הרא"ש פ' הכונס ובתשובותיו וכו'. ודברי הרב הפוסק הנז' הם כדברי הרב לחם משנה ומה שהקשה עליו הרב המחבר הוא כמו שהקשיתי אנכי איש צעיר לעיל

ואגב רהטאי ראיתי להרב המחבר שפירש בירושלמי דמוכח מדתנן מקריב עליו קיני זבין דע"י הכהן הוא מותר לאכול בקדשים וא"כ הירושלמי סבר דמאי דתנן ומקריב עליו קיני זבין היינו הכהן וכדתרגמוה בגמרין דבעי למפשט דהני כהני שלוחי דרחמנא וק' לי דאי הכי לא מוכח מידי הירוש' לב"ח דוחק מהא דמקריב עליו קיני זבין ומה דמות יערוך גמרא שע"י התר לקדשים לב"ח דוחק דלא מצי למימר מפייסנא ליה

ועוד ראיתי שכתב משם הגהות אשרי דרבינו ברוך ורבינו מאיר סברי כרבינו תם ואם זה רבינו מאיר הוא מהר"ם בר ברוך לפי מ"ש מהר"ם בתשובות הרשב"א סימן אלף צ"ט נראה דמספקא ליה זהו תורף דבריו. ואני בעניי אומר דודאי הוא מהר"ם בר ברוך דהגהת אשרי הלזו מאיש לקחה זאת הרב ספר המרדכי. ונעלם מהרב ז"ל דבמרדכי פ' הכונס כתוב בהדיא דמהר"ם נראה לו כריב"א ודלא כר"ת. וכן מוכח ממ"ש מהר"ם בתשובה בתשובותיו הקצרות סי' ל"ג ומתשובתו בתשובות דשייכי לספר נזיקין סימן טו"ב. וכן מוכח בהגהה אשרית עצמה בסוף ומוכרח דמ"ש בתחילה וכן פסק רבינו מאיר היינו לענין דינא כהלכתיה דרבינו ברוך ולא מטעמיה והשוה אותם לענין הדין לבד. אבל מהר"ם סבר כרי"בא ואפ"ה פטר מטעם אחר ודוק הטב כי קצרתי

ק"ה. סי' קס"ג. דין ו'. הגהה. ואין רשות לאיזה יחיד וכו' לגרום עם המלך וכו' נשאל מהרי"בל בח"ב סימן מ' בצרה שהיה לכמה יהודה בגזרת המלך. ושר בישראל גדול שמו יש לאל ידו להציל איזה יהודי מאותה צרה אבל ירא שאם יציל לשמעון יקחו ללוי תחתיו ומאן לימא דדמא דשמעון סומק טפי דילמא דמא דלוי סומק טפי ועל דבר זה השר שואל אם רשות בידו להציל לשמעון. והשיב הרב ז"ל עיקרא דמילתא איתא פ' הערל דף ע"ט אמרינן התם מאי שנא הני א"ר הונא העבירום לפני הארון כל שהארון קולטו למיתה כל שאין הארון קולטו לחיים מתיב רב חנא בר בזנא ויחמול המלך על מפיבש' בן יהונתן בן שאול שלא העבירו וכי משוא פנים יש בדבר אלא שהעבירו וקלטו ובקש