טוב עין קכד

הסכימו האחרונים דצריך ב'. ובעינן לעז הראשונים. מהריב"ל ח"ג סי' י"ג ותה"ד סי' רל"ב ומהרי"ט ח"א סי' פ"ו והרמ"ג סימן ו' וי"ט. וב"י סי' קכ"ח ממהרי"ל בנהרות נראה חולק. וע"ש דברי סמ"ק והרשב"א אלף ק"ץ. וקשה מיבמות דף כ"ז ע"א דאסיק ר"נ אחריו חזרו ותקנו וצ"ע ועיין הראנ"ח ח"ב סימן י"א. מורינו הרב מהרא"י ז"ל בהגהה כ"י

סי' קנ"ו. דין ד'. אבל לא תתיבם ולענין כתובה עמ"ש מהרא"ש סי' ר"ט דגובה וכן עשו מעשה בעה"ק ירושלם ת"ו. מורינו הרב מהר"א יצחקי ז"ל בהגהה כ"י

סי' קס"ג. דין ב'. החולץ וכו' ראיתי כי טוב לעורר המעיין על תשובה אחת ממהר"י וייל סימן מ"א כי כלה מקשה ואין לשים לב כלל לאותם הדברים. הרב הג' מהר"י בנימין ז"ל

סי' קס"ט. דין א'. מצות חליצה וכו' מהראנ"ח לא רצה שאוננת תחלוץ ופירש מהרי"ט דאונן פטור מכל המצות ע"ש א"ה סי' י"ו. ולע"ד יש לגמגם דהמצוה לא תלי רחמנא בדידה אלא בו כנודע וכל מעשיה כקוף בעלמא וכיון שהמחויב בדבר עושה המצוה כתקנה מה לנו ולה. ויותר נראה לפרש טעם מהרא"נח משום דלא מיתבא דעתה לכוין בחליצה ולא משום אונן נגעו בה ואין למדים ממנה למקומות אחרים. מורינו הרב מהרא"י ז"ל

ודע שאני הדל הייתי נבוך בזה וכתבתי בספר הקטן ברכי יוסף י"ד סימן שמ"א על זה, עד שמצאתי הני מילי אשר דיבר בקדשו מורינו הרב ז"ל וכבר הובאו דברי מורינו הרב הללו שם. ושם הבאתי תשובת גדול מהר"ר צבי ועיין בספר פני יהושע גטין דף ס"ה שהשיג על מהר"ר צבי ז"ל

סדר חליצה. דין א'. הגהה. ושלא יהיו סומין אפילו בא' מעיניהם וכו' אני הדל בבר"י ח"מ סימן ה' דף ט"ו ע"א העליתי דבדיעבד אם היה א' סומא מא' מעיניו סגי ועתה ראיתי בשו"ת בשמים ראש סימן קנ"ב שהתיר רבינו שמשון בר אברהם סומא בא' מעיניו וכתב וכזה הורו רבותנו ע"ש

פירוש ס' חליצה. דין מ"ו. וטעמייהו כיון דיבמה וכו' ודמי לנדה שחולצת כדלעיל סי' קס"ד סעיף ד' וכן נדרה הנאה מיבמה דסי' קס"ה

סי' קע"ג. דין י"ג. אלא צרתה וכו' ק"ל דמסימן קע"ד דין א' יתבאר שצרת שניה חולצת או מתיבמת וצ"ע כי גם בטור כתב כן. מהרי"קש. וכתב הה"ג מהר"י בנימין אסיפא קאי ולא פליג אסי' קע"ד דין א' דהכא הא יהיב טעמא משום שאף היא אם תמאן חולצת ולא מתיבמת משום דדמיא לבעלת הגט דכיון שלא בנה שוב לא יבנה ולפיכך צרתה נמי חולצת ולא מתיבמת גזרה אטו היא. כנ"ל. ישראל

חושן המשפט

ק"ג. סי' מ"ב. דין יוד. עכשיו שנהגו לכתוב דלא כאסמכתא