עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryטוב עין

טוב עין קכג

Tov Ayin 123 · טוב עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

חוששין שמא בסתר בא

סי' קמ"ד. דין ז'. כתב הרב הג' מהר"י בנימין בסדר הגט על דין צ"ט בסופו. ואין לומר תהא נאמנת עלי כשני עדים שהרי נמצא סותר דבריו הראשונים שאם יראה בפני פ' ופ' לא יהא גט וכשהאמינה כשנים אם היא תכחישם יהא גט. ואם רוצה להאמינה כשנים יאמר תחילה סתם אם אבא ואראה לא יהא גט כנ"ל. ישראל

, סי' קמ"ה. דין ב'. ויותר טוב שיאמר מעכשיו וכו'. גט שנתן ש"מ בתנאי דאם מתי ובמעכשיו ונקרע הגט קודם שימות פסק הרשד"ם סימן ע"ג דמותרת גמורה והסכים עמו הרדב"ז ומהר"י אדרבי סימן קמ"ד פסק בהפך. ומהריב"ל ח"א סימן ל"ב כתב דחולצת ולא מתיבמת. וכן הוא בשו"ת מהרי"קא דיני יבום סימן ה' שהורה כן הר"ר אליעזר אשכנזי והסכימו עמו מהרי"ק והמבי"ט ומהר"י די קוריאל שכופין לחלוץ ולא כן פסק הרל"נח סימן נ"ב. ואחר שעיינתי תשובת מהר"ם שבה יסדו דבריהם המחמירים פשוט אצלי שבמקום עיגון תנשא לכתחילה. הרב הג' מהר"י בנימין וכ"כ לעיל סי' קמ"ג דין כ'

ק"ב. סי' קנ"ד. דין ז'. אם טוענת אין לו גבורת אנשים וכו'. צריך שתטעון בפניו ממש ואם מבקש זמן לעשות לו רפואות ינתן לו. ובארוך כתב משם הרשב"א להפך. הרב הג' מהר"י בנימין. ובדין גבורת אנשים עיין בשו"ת שתי הלחם למהר"מ חאגי"ז סי' ל"ז

דין יוד. הגהה. וי"א דכל זה דלא הוליד וכו' כ"כ ב"י בשם הרשב"א ועמ"ש הה"מ בשם הרשב"א דנראה סותר ומהרש"ך ח"א סי' ך' תמה ומהרח"ש סי' מ"ו יישב דברי הרשב"א והרב נתיבות משפט לא בא אל נכון. ויש להורות כסברא זו דמהירו' אין הוכחה ודברי הרשב"א ברורים. מורינו הרב מהרא"י ז"ל בהגהה ב"י

סדר הגט. דין ך' הנני מבטל וכו'. עיין הרי"בש סי' קכ"ז על מי שמסר מודעא על הגט וביטול מודעות. אח"כ בשעת נתינת הגט א"ל שיתן ברצון כדת בבטול וכו' ונתן הגט על פי הדברים האלה הרי הוא כאלו ביטל בפי' וכההיא דהיה מדבר עמה. ותמהני היאך אתו דברים שבלב לבטל מודעתו שמסר על המעשה ודילמא על דבריו הראשונים סמך ואין ראיה מההיא דהיה מדבר וכו' דהחילוק ברור וצ"ע. הגהה כ"י

דין ל"ב. ואם אינו רוצה לגרש אלא לזמן והוא נחפז ללכת וכו'. כ"כ הרב המבי"ט אבל ברוצה לגרש על תנאי משמע דס"ל דליכא תקנתא ונ"ל שיאמר קודם שיצוה לסופר ולעדים על הגט בלשון הזה הריני אוסר כקרבן וכעולה את פב"פ תשמישה וכן יקדשו ידיה לעושיהן על כל אדם מישראל לעולם או עד עשר שנים אם תקבל קדושין מאיזה אדם מכאן ועד זמן פ' ומינה לא תזוז שזה דרך נכון בלי פקפוק, הרב הג' מהר"י בנימין ז"ל

דין צ"ו. הגהה. א"צ רק גט א' וכו'