טוב עין קכב

(דין סומא לשליחות סי' קמ"ב דין י"א). הרב החסיד מהר"י חאבילייו ז"ל

דין ל"ג. הגהה. ודין מומר כדין פסולי עדות וכו' עמ"ש הרב מגן אברהם א"ח סימן קפ"ט ובספר אבן העוזר שם ובשו"ת יד אליהו סי' פ"ג

דין ל"ה. כתב מורינו הרב מהרא"י שעשה מעשה וקיים הגט שלא יצטרך לומר בפ"נ ובפ"נ

דין נ"ה. ולס' זו טוב וכו' מצאתי כתוב דבירושלים נהגו לגרש ע"י שליח וכותבין הרשאה כאלו מוליכו לעיר אחרת. מו"ה מהרא"י ז"ל

דין ס"ז. אם יצא הבעל מלפני ב"ד בין כתיבה לנתינה טוב להשביעו בשבועה ובחרם שלא ביטל הגט ושלא אמר שום דבר שיגרום שום ביטול וזה יעשו סמוך לנתינתו ועיין סי' קל"ב בבית יוסף. הגהה כ"י מהרב החסיד מהר"י חאבילייו

, סי' קמ"ב. דין י"ד. הגהה אינן בני תורה. וחומרא יתירה היא עיין תשובות מיימוניות נשים סימן ל'. ומהר"ל סימן נ"ב כתב כבעמוד. כל שלא נסדר על פי חכמים גדולים.. וע"ש מה שסידר הוא כדי לצאת אליבא דכ"ע שיאמר ה"ז גיטך אם לא מתי מהיום עד סוף י"ב חדש. ואם מתי הגט הזה יהא גט מעכשיו ותהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם משעה זאת שמסרתי הגט הזה בידך שהיא שעה פ' מיום פ' ותהא נאמנת לומר שלא נתיחדתי עמך ואם לא מתי עד סוף יום פ' הגט הזה לא יהא גט כלל עכ"ל. ונראה שנסח זה הוא לאפוקי ממ"ש ר"ת ור"י ורי"אז כתב כן בשם מז"ה והוא דחה דבריו. והרמ"ה ורש"י והרמב"ם והרי"ף סברי דמגורשת משעת נתינה. וסברת ר"ת וסיעתו דמהיום אם מתי לא חייל גיטא אלא שעה אחת קודם מיתתו וצריך לדידהו שיהא הגט קיים ברשותה ולא ברשות אחרים וכ"ש שלא יקרע כדאיתא בתשו' מיימוניות סימן ל'. ישראל. ועם היות שאני מגמגם דמדמי מעכשיו למהיום וליתא דבהדיא יש בתוס' גיטין דף ע"ב ובהרא"ש ריש פ' מי שאחזו דלא דברו ר"ת ור"י אלא במהיום דוקא עיין בתשו' מהרי"קא ותמצא ישוב לסתירה זו. הרב הג' מהר"ר ישראל בנימין ז"ל

סי' קמ"ג. דין ב'. ואם אבד או נשרף וכו' רי"בל בשם. מהר"ם בח"א סימן ל"ב החמיר בגט ש"מ וכתב דבנקרע הגט קודם מיתה והיתה זקוקה ליבם אם נשאת לזר תצא וחולצת ולא מתיבמת וכ"פ מהר"י אדרבי סימן קמ"ד וכן הסכימו גדולי רבני צפת בתשו' מהרי"קא דיני יבום סימן ה' דלא כמהרל"נח סימן נ"ב והרשד"ם סימן ע"ג אפילו שהסכים עמו הרדב"ז ובמקום עיגון אני אומר שתנשא לכתחילה. הרב הג' מהר"י בנימין ועיין סי' קמ"ה דין ב'

דין יוד. כתב מהריק"ש נתפייסה לו ע"י שליח ובטלו התנאי ושלא תהיה מגורשת כתב רדב"ז סימן מ"ט דמהני וצ"ע דהוו מילי ומילי לא ממסרן לשליח. וכתב הרב הג' מהר"י בנימין ולע"ד לא מהני ואין לחוש לפיוס ע"י שליח מדין ז' שבסוף סימן קמ"ד דקאמר שאין דרך בני אדם לבוא בצנעא ומאן דפליג קאמר