טוב עין קכא

לסמוך על זה. ועיין בבית יוסף. הרב הג' מהר"י בנימין

דין י"ו. הגהה. כותבין פ' דאתקרי פ' וכו', ואם אינו רגיל בשם כותבין דמתקרי וכו' פירוש הדברים דמתקרי מורה הווה אך דרך עראי הוא קרוב להעדר. אבל דאתקרי על העבר אך לא יורה העדר ההוה כי לא דברנו בהווה כלל לכן כשאחד עיקרי מחבירו שחותם וכיוצא אבל רגיל בפי הכל בשניהם אין כותבין דמתקרי שנראה עראי והוא שקר דשניהם שוים לכן כותבים דאתקרי זה ימים כך ולא הוזכר אי הווה כי לא דברנו בו והוא סתום ונמצא כי לא דברנו שקר מפינו אבל נכתב דמתקרי הוי שקר דנראה עראי ואינו אלא שוה לא' בפי הבריות והם מכירים אותו בשניהם בשוה. ובספר נחלת צבי מוחלפת השטה ואינו נכון ובספר שמות בשם חיים וב"ש וח"מ הביאו הנסחא בגירסתו. מורינו הרב הגדול שארינו מהר"א יצחקי ז"ל בהגהה כ"י ולפום ריהטא לפי קצורי יש להשיב על דברי קדשו אך האידנא לא נחתינן להכי

בסוף הסימן כתב מהרי"קש חייא יש להסתפק. והרב הג' מהר"ר ישראל בנימין ז"להה כתב שם חייא בשני יודין

סי' קל"ט. דין י"ו. ואם אינו כפות וכו' ואפשר לדחוק שאין הכונה רק לאפוקי ישן בלא כפות ואי גרסינן דתרתי בעינן א"ש. הרב מהר"ר ברוך בנימין בהגהה כ"י

דין י"ז. דתרתי בעינן. טעם הרב המחבר משום דבעיא דכליו של לוקח ברשות מוכר לא איפשיטא וכו' וכן נראה מהטור בדין ב' קופות כשהיה לחיצונה שוליים שכתב שהיא ספק מגורשת ואין כן דעת הרמב"ם שפסק דאינה מגורשת וכן דעת הר"ן. הרב החסיד מהר"ר יהודה חאבילייו בהגהה כ"י

סי' ק"ם. דין ו'. או הא לך או זכה לה וכו' ואם פירש שעקר שליחותו ואין רצונו אלא לזכות לה כתב הר"ן פ' התקבל דאם רצה לחזור חוזר אבל מתשובת רש"י שהביא הרא"ם מא"ז סימן ס"ז נראה דמהני ועיין תה"ד סי' רצ"ז באשת מומר ומה שהביא מדברי הרא"ש אי גילה דעתו לשדכן וכונתו נראה דהתם שייך חובה שנאסר בקרובותיה א"נ דוגמא נקטה למילף דגלוי דעת מהני. מורינו הרב מהר"א יצחקי בהגהה כ"י

סי' קמ"א. דין א'. הגהה. אבל אמרה קבל הגט מבעלי וכו' ואם נמצא הבעל בשעת מסירה סגי ואם הבעל עשה שליח לטובת האשה אם נשתמד אח"כ התיר הרב פני משה סימן מ"א ועיין מהראנ"ח סי' צ"ט דהוי תיובתי'. מורינו הרב מהרא"י הנז' בהגהה כ"י

דין ל'. או ביד שליח שלוחה וכו'. לא יכתוב או ביד שליח שלוחה דפלוגתא היא כדלעיל דין א'. הרב מהר"ר ברוך בנימין בהגהה כ"י

דין ל"ב. וחזר ונתפתח וכו' קבל שליח הולכה הגט כשהוא פקח ונתחרש קודם שיתנהו לה פסול כן מוכרח מהגמ' פ"ק דגיטין דף ה' ואם לא נתאלם עד עת הנתינה ממש עיין סי' קמ"ב דין ו'