טוב עין יב

סימן ד' בדברי הרמב"ם סוף פ"א דתלמוד תורה

דרוש דרש משה כבוד חכמתך מה עמדי בישוב דברי הרמב"ם בדין אשה בת"ת כי לא ריוו צמאונך דברי המפרשים

תשובה ידיד ה' גם בני איש שמענה ואתה דע לך כי כבר כתבתי בזה באיזה מקומות אך עתה עט"י המדב"רה לכתוב בסדר מיושב וסגנון אחר בס"ד האמנם דרכי לבא בקצרה וה"ן קצירת האומ"ר דוחה אורך ההצעות ויתרון ארש בקול המוסיף כאשר ידעת מקונטריסי אשר ברב רחמיו יתברך נדפסו

כתב הרמב"ם סוף פ"א מתלמוד תורה אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש מפני שלא נצטוית וכו' ואעפ"י שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתם מכוונת להתלמד אלא מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדה תפלות בד"א בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה ואם למדה אינו כמלמדה תפלות. וכתב מרן בכסף משנה פלוגתא דבן עזאי ור' אליעזר ופסק כרבי אליעזר, וק"ק דאין הלכה כרבי אליעזר דשמותי הוא וקפסיק ותני דאין הלכה כרבי אליעזר אפילו לנגד תלמידו. ותו דאמרו בעירובין דף נ"ג דברוריא בטשה בההוא תלמידא ודרשה פסוק ובפסחים דף ס"ב אמרו דברוריא גמרא תלת מאה שמעתא ביומא דסיתוא מתלת מאה רבוואתא ואם הלכה כרבי אליעזר איך רבי חנניא בן תרדיון אביה ותלת מאה רבוואתא מלמדיה עב"רו יחדיו והיו מלמדין אותה תורה שבע"פ. והיה מקום לומר דחדא מתרצא חבירתה דבתחילה סברי דאין הלכה כרבי אליעזר והיו מלמדין תורה שבע"פ לבנות ואתיא מכללא ברוריא. אמנם ממה שאירע לברוריא פ"ק דע"ז הסכימו דהלכה כר' אליעזר

ואולם אין בזה כדי שביעה דמי הגיד להרמב"ם זה ודילמא אין הלכה כרבי אליעזר כדאמרן בעלמא וממה שאירע פעם אחת לברוריא אין לנו לגזור מדעתנו ולקבוע הלכה כל שלא מצינו זה ברז"ל. ותו הני חילוקי מתורה שבכתב לתורה שבע"פ מהיכא גמר להו הרמב"ם. ותו תורה שבכתב לכתחילה אמאי לא. ונראה דסבר הרמב"ם דרבי יהושע דתנן דאמר רוצה אשה בקב ותפלות סבר דאפילו תורה שבכתב אך רבי אליעזר דאמר מלמדה תפלות לא אמר אלא על תורה שבעל פה. והנה רש"י פירש מלמדה תפלות שנכנס ערמה בקרבה ועושה דברי זנות בהצנע והרמב"ם לא רצה לפרש כן דאם איתא איך למדו לברוריא תלת מאה רבנן ואביה ר' חנניא בן תרדיון יודע. ולכן פירש הרמב"ם דפירוש דברי תפלות היינו שאינה מכוונת ללמוד אלא מוציא דברי תורה לדברי הבאי. ובברוריא שהכירו בה שהיתה כונתה ללמוד בכל לבה וגדל שכלה לכך למדוה. אמנם כפי פירוש רש"י ק' דהוא דבר שאינו ניכר ואיך למדוה. וסבר הרמב"ם דרבי יהושע בא להוסיף אף תורה שבכתב כדאמרן. אמנם