טוב עין קיט
Tov Ayin 119 · טוב עין · free full Hebrew text
Open in the reader →בתשובותיו סימן נ"ב פטר לחכם שלא יתן חלק במה שלקחו הקהל לחכם א' למנהיג ודיין ודרשן וכיון שלרוב הדברים אין לו צורך הת"ח הזה לא יתן כלום ע"ש באורך
וכתב הרב מהר"א סכנדרי בתשובה שכל ת"ח שמודה לפרנסים לתת איזה מס עונשו גדול ומשפיל דגל התורה. ומרן ז"ל בספר אבקת רוכל הנדפס מחדש סימן א' הסכים עם הרבנים הגדולים בית דינו מהר"ר ישראל די קוריאל והרב המבי"ט שלא ליקח שום מס משום בעל תורה שתורתו קבע ומלאכתו עראי ונדו והחרימו ושמתו וקללו בכל אלות וקללות הפלא ופלא. לשום בר ישראל שיקח על ידו או על ידי גוי שום מס מהת"ח וההסכמה היא עד יבא מורה צדק וכיוצא בזה הסכימו רבני ירושלם ושלוניקי ומצרים כמבואר בס' דרכי נועם עיין שם באורך. והרב כנסת הגדולה ח"מ סי' קס"ג הגהת הטור אות ק"ח כתב מעשה נורא דשני עשירים שהכריחו לת"ח לפרוע מתו בתוך שלשים ואחר זה נתנמנ' רבינו יהודה החסיד וראה תוקף העונש שהיו מענישי' אותם ע"ש באורך וע"ש בכנה"ג מאות ק"ב והנמשך עד סוף אות ק"י ועיין בשו"ת מעיל שמואל סי' ט"ז
ק' סי' הע"ר. דין א'. כי אין לו לחתוך השם ולעשות נקבים וכו' עיין מה שכתבתי בעניותי בספרי הקטן חיים שאל בח"א סימן ז"ן ומה שרמזתי שם
סי' רע"ו. דין ב'. בכל פעם שהוא כותב משמות שאינם נמחקים וכו'. עבר"י אנכי הבאתי תשובת הרדב"ז דפוס ויניציא סי' ק"ב דאזכרה הוא שם המיוחד דוקא. ואני בעניי הוכחתי להפך וגם בקונטריס שיורי ברכה כתבתי קצת. ושוב באו לידי תשובות הרדב"ז ז"ל שנדפסו בפי"ורדא ואחזה אנכי שם בסי' תרמ"ז שכתב סברא זו לענין תולין שם. ואני הדל עמדתי על דברי קדשו בקונטריס חיים שאל חי"ב סימן ל"ח אות ס"ה ע"ש באורך
סי' ש"ה. דין א'. מ"ע לפדות, כל איש ישראל בנו שהוא בכור לאמו וכו'. אם היה חולי לתנוק ולא מלו אותו ובזמן הפדיון עדיין הוא חולה. פודין אותו קודם המילה וכמ"ש בספרי הקטן חיים שאל ח"א סימן ל"א. והכין חזינא לגאון הרב בית חדש בתשובות החדשות סי' ן'
סי' שכ"ד. דין א'. מ"ג בצים וכו' מ"ש הש"כ צריך ביאור ועיין יערות דבש ח"ב דף כ"ו ע"ג
סי' שפ"ד. דין א'. כל ז' ימים אסור לקרות בתורה וכו' אבל שחל ז' שלו בשבת אסור לעלות לס"ת אף במנחה. הרב בית חדש בתשובו' החדשות סי' ג"ן. והמנהג להפך בגלילותנו בארץ הצבי וטורקיאה ואיטאליא והטעם שאחר תפלת שחרית שבת קדש. האבל שהוא בסדר האבלים הולכים החזנים וקצת מהעם ואומרים השכבה ופ' לא יבא עוד וכו'. ואח"כ מותר בתורה אפילו בצנעא. ובעה"ק חברון תו' מנהג קדום דבזמירות יושב בסדר אבלים וקודם