עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryטוב עין

טוב עין קיח

Tov Ayin 118 · טוב עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

בין שאינם קבועים אין ת"ח חייבים לסייע הצבור כל עיקר דהא מנדה בלו והלך כלהו קבועים נינהו ואמרינן בהדיא דלא מחייבי רבנן בגווייהו ודמי כלילא מס שאינו קבוע ולא חייבינהו רבי לרבנן בגוויה ואפי' המס הקצוב על כל איש בפני עצמו הרי הצבו' חייבין לפרוע משלהם כדי המס הקצוב על הת"ח כדי לפטרן דהא כרגא הוא כסף גלגלתא אקרקפתא דגברי מנח כדאמרי' בכמה דוכתי וקאמרינן בהדיא דרבנן פטירי ואי לא דמשלמי עלייהו צבור מדידהו היכי יכלינן למפטרינהו מבי גזא דמלכא אלא ש"מ דמחייבי צבורא למפרע עלייהו מממונ' דנפשייהו לבי גזא דמלכא ואפילו היו עשירים שבישראל הצבור חייבין בפרוע פרעות בעבורם שלא מפני עניותן נפטרו אלא מפני תורתן וכל מיני מסים שהצבור מטילין לבנין חומות ולהגפת דלתות ולשאר שמירת העיר אין הת"ח חייבין בהם כל עיקר עכ"ל הרמ"ה ז"ל. בחידושי בתרא הנז'

וכבר הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל ט"ו סימן ח' הביא דבריו ובתחילה הביא דברי הרמ"ה בתשובה והובאה גם כן תשובת הרמ"ה בסוף ס' הכלבו. ואח"כ כתב הרא"ש בתשובתו הנזכרת וכן כתב בבתרא וז"ל נקיטינן וכו'. והוא הלשון שהבאתי ומרן בבית יוסף סי' זה סבר שהכל הוא תשובת הרמ"ה ע"ש והוא אגב שיטפיה דבריש' כתב הרא"ש תשובת הרמ"ה ואח"כ הביא מ"ש בחידושיו לבתרא כמבואר. ומדברי הרמ"ה חפרו אוכל מרן בדין זה ומור"ם בהגהתו. וכ"כ הרמב"ם בפירוש המשנה פ"ד דאבות וביאר יותר וז"ל וכבר הורה רבינו יוסף הלוי לאיש שהיו לו גנות ופרדסים שהיה חייב בעבורם אלפי זהובים ואמר שיפטר מתת בעבורם מפני שהיה ת"ח ואפילו שהיה נותן במס ההוא אפילו עני שבישראל וזהו דין תורה כמו שפטרה התורה הכהני' ממחצית השקל עכ"ל

הבט ימין וראה שהרמב"ם השוה פיטור הת"ח כמו שפטרה התורה לכהנים ממחצית השקל והרי מחצית השקל היה לצרכי קרבנו' ודברים שמהם נפרעי' איזה הוצאות מתרומת הלשכה ועם כל זה הכהנים פטורים וה"ה שהת"ח פטורים מכל מסים והוצאות הקהל. וכ"כ הרב הגדול מהר"ר אברהם סכנדרי בתשובה כי באה בסוף שו"ת דרכי נועם דהשתא ומה חומות העיר וצרכי העיר שבאים משיורי הלשכה כדתנן בשקלים אעפ"י שהם הקדש לשמים ויש בהן דין מעילה שהנהנה מעל ועכ"ז פטרו לת"ח. שאר הפסדות והוצאות עאכ"ו שיהיו פטורים' גם מהריק"ש בהגהותיו כתב בדין זה כלל הדברים העולים מדברי הפוסקים שכל דבר שאינו לחיי האדם ממש כגון בורות מים וכיוצא בהם פטורים כגון שיש להם שפחות או פרדסים אין אומרים די לו בכך ויפרע על השאר שיש לו וכו' עכ"ל. וכתב מהריב"ל ח"ג סימן מ"ז דסברי הרב רבינו מהר"י ן' מיגש והרמב"ם והרא"ש ודעמייהו שהתור' פטרה לת"ח לגמרי מהכל ועיין מה שהאריך הרב בני יעקב בתשובותיו סימן א' דף קע"ז ע"ש באורך. והרב מהר"ם אלשיך