טוב עין קיז

אלא ודאי דהחסיד היה גורס אין זה מדרכי האמורי וכגירסת הרמ"ך ולפ"ז נראה כיון דגירסת הס' שבידינו ה"ז מדרכי האמורי וכ"כ הרמב"ם והסמ"ג ורבינו אסור לשוחטה אפילו לא אמר כלום בעל נפש יחמיר לעצמו עכ"ל. וק' לי ההדיוט דכיון דהוא ראה תשובת מהר"יל איך לא זכר דמהרי"ל עצמו זכר גירסא זו ואמאי לא הזכירו בזה אלא כתבה משם הרמ"ך ומרן. ותו איך כתב דהחסיד סמך על גירסת הרמ"ך ודאי והרי מהרי"ל כתב דהחסיד עצמו בס' הכבוד הוקשה לו מהגמ' דקאמר הרי זה מדרכי האמורי וחילק וציוה לשוחטה והרי החסיד היה גורס כמו נסחת הרמב"ם והסמ"ג ואפ"ה התיר וציוה לעשות כן. וכפ"ז אזדא ליה הכרעתו דגם על גירסתנו ציוה החסיד אלא דמהרי"ל לא זכר מה שחילק. וכבר נודע דרבינו יהודה החסיד תלמיד ר"י בעל התוס' והיה רבו של הסמ"ג ולכן המקיים צואת החסיד תע"ב. דאם היה רבינו יהודה החסיד מתיר היה מקום לומר בעל נפש יחמיר לעצמו. אבל מאחר שציוה לעשות כן יש לחוש לקיים צואתו. הן אמת דהרבה מהצואות לא נתפשטו ואינם נוהגות אצלנו ועיין בהרב כנה"ג בא"ה סי' ס"ב. וגם על מ"ש הרב ש"ך יש להעיר קצת עיין בדבריו ודוק כי קצרתי

צ"ח. סי' ק"ץ דין יוד. וכן כתם שנמצא על בגד צבוע וכו' כתב הגאון מהר"י ז"ל בספר דגול מרבבה וז"ל תמהני שלא הביאו שום חולק ובהגמ"יי פ"ט דא"ב אות ו' כתב בשם רבינו שמחה וראב"ן דלא אמרו בגמר' אלא לטהרות אבל טמאה לבעלה וגם הרמב"ן החמיר וקשה להקל נגד שלשה גדולי עולם עכ"ל, ואני בעניי כתבתי בשיורי ברכה דמשמע למרן ולמור"ם מסתמו' הפוסקי דפליגי עלייהו ופסקו לקולא דכתמים דרבנן ודוק

סי' קצ"ב. דין ד'. עבר וכנסה וכו' עמ"ש אני הדל בקונטריס חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות מ"ב ע"ש

סי' קצ"ה. דין ג'. לא יאכל עמה על השלחן וכו' עמ"ש אני בעניי בקונט' שיורי ברכה אות ט' ועיין מה שכתב הרב שפתי כהן ס"ק י"ו. ועיין מ"ש שם בשיורי ברכה אות ט"ו ועיין מה שכתבתי בקונטרס חיים שאל ח"ב סימן ל"ח אות ג"ם בס"ד יעויין שם

סי' ר"מ דין ז'. ואם האב תלמיד בנו וכו' עיין מ"ש אני ענ"י הוא בקונט' חיים שאל סימן מ"ג אות ך'. ובסוף קונטריס ועד לחכמים דף נ"ד ע"ב בס"ד יעויין שם

סי' רמ"ב. דין כ"א. אין חולקין כבוד לתלמיד וכו' בספר הקטן ברכי יוסף אות ז"ך הבאתי דברי הרב ב"ח בשם הגהה כ"י ועמ"ש בקונט' ברית עולם דף פ"ג ודף פ"ד בס"ד יעויין שם

צ"ט. סי' רמ"ג. דין ב'. ולכן פטורים מכל מיני מסים וכו'. זה לשון הרמ"ה בחידושי בתרא הנדפסי' מחדש על דף ח' נקיטינן שכל מיני מסים וארנוניות ותשחורות בין קבועים