טוב עין קט

ואחרי כתבי ראיתי להרב פרי חדש שכתב דאין ראיה מהא דמדיחה אשה ידה וכו' דההיא בתנוק קטן שאי אפשר לו על ידי עצמו ליקח הפת וכדכתבי' בעניותין. והיותר קשה על מהרד"ק הנז' דקאי על הרב מגן אברהם ושם מפורש דבתנוק קטן שרי לכ"ע וא"כ מה זו ראיה והכרעה ממדיחה אשה וכו'. ואחרי כן ראיתי תשובת הרב תה"ד סימן קמ"ז דגם הוא ז"ל כתב מהא דאשה מדיחה ידה וכו' דההיא בתנוק קטן וכו' ואשתמיטיתיה להרד"ק הנז' תשובת הרב תה"ד הנז'. עוד יש להרגיש על הרב פר"ח שכתב וז"ל כבר כתב התה"ד סימן קמ"ז וב"ח דמתענה שאני וכו' ולא אתי לאשתלויי ע"כ ומיהו מההיא דפ' בתרא דיומא דתנא מדיחה אשה וכו' ליכא ראיה דלא גזרינן דדילמא ההיא בתנוק קטן וכו' עכ"ל הרב פר"ח. וק"ק דהרי הן הן הדברים שכתב הרב תה"ד דאין להביא ראיה מהא דמדיחה דההיא איירי בתנוק קטן וכו' ע"ש והוא ז"ל שהזכיר תשו' הרב תה"ד איך בתר הכי מדנפשיה הזכיר דאין ראיה מההיא דמדיחה וכו' דדילמא בקטן וכו' כאלו חידוש הוא שחידשה תורה דיליה. והרי היא כתובה על ספר הישר תרומת הדשן וכ"כ גם כן הרב בית חדש סוף סימן תרי"א והזכירו הפר"ח ועיין בתשובות מהר"ר צבי סי' זק"ן

עוד זאת אדרש על הרב פרי חדש שכתב וז"ל ומ"מ נראה לי עיקר כמו שחילק הרב תרומת הדשן וראיה לדבר מהא דאמרינן פ"ק דיומא דלר' יהודה כ"ג אונן אינו עובד כל היום גזרה שמא יאכל ופריך ומי גזר רבי יהודה שמא יאכל והתנן ר"י אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו ואי מיית' אשתו עביד עבודה ולא גזר ר"י שמא יאכל ומשני הכי השתא התם כיון די"ה הוא דכ"ע לא אכלי הוא נמי לא אתי למיכל הכא דכ"ע אכלי הוא נמי אתי למיכל הנה הדבר מבואר דבתענית כיון דכ"ע לא אכלי לא גזרינן דילמא אתי למיכל עכ"ל. ובראש אמי"ר נהלך ברג"ש ולעולם ירגי"ש אדם דחילוק הרב תרומת הדשן רב גובריה אמרה הר"ח אור זרוע בתשובה כמ"ש שם הרב תה"ד בשמו דהמתענה מותר להתעסק במאכלו' ובמשקיות ואין כאן משום לך לך אמרין נזירא וכו' דשאני נזיר דמותר בכל עניני מאכל ומשתה בר מיין חיישינן דילמא משתלי אבל המתענה דאסור בכל מיני מאכל ומשתה אסח דעתיה מינייהו ולא אשתלי עכ"ל וכ"כ הרב פר"ח בשם הרב תה"ד. וא"כ מאי ראיה מייתי הרב פר"ח מפ"ק דיומא דתלי טעמא דכ"ע לא אכלי וכו' ומשמע דלא אמרה תלמודא אלא היכא דכ"ע לא אכלי ואיהו נמי אינו אוכל. וכפ"ז היכא דכ"ע אכלי והוא מתענה אפשר דלא מהני ויש לגזור על המתענה שלא יתעסק במאכל ומשתה. דאי לא תימא הכי הכי הו"ל למימר הש"ס הכי השתא התם כיון דיה"כ הוא דאיהו לא אכיל כלל לא אתי למיכל הכא דאיהו אכיל שאר מילי אתי למיכל וזה היה כחילוק הר"ח אור זרוע. ולזה אפשר