טוב עין קו

מדמינן לה. והשיג על מהרי"בל. ומ"ש דלא הוו שתקי קמאי יש לדחות ומה גם דמקילינן בעירוב בכמה מילי ודוק הטב כי קצרתי

צ"א. סי' תקל"ד דין א'. מטפחות הספרים. התוס' דף י"ח כתבו דאמרו בירושלמי מטפחות הספרים אין מכבסין אותם במי רגלים מפני הכבוד ואף אי מיירי במטפחות של תספורת שייך כבוד. ובספר שושנים לדוד כתב דמטפחות ס"ת מותר לכבסן במועד מכ"ש דשייך בהו כבוד ע"ש וגירסא משובשת נזדמנה לו בתוספות מטפחות הספרים מכבסין אותם מפני הכבוד והבין הרב דמכבסין אותם במועד קאמר ולזה כתב דגם בס"ת שייך כבוד. ואין הדבר כן דלשון הירושלמי הוא אין מכבסין אותם במי רגלים מפני הכבוד אלא בנתר ובורית וכן הביא הר"ן וכן הביא בשדה יהושע משם התוספות ולזה כתבו התוספות דיש לפרש שהם מטפחות תספורת ואה"נ דמטפחות ספרי ה הקדש אין מכבסין אותם במי רגלים כל השנה ואין ללמוד מזה היתר לכבס מטפחות בגדי הקדש בחש"מ. הרב מהרא"י בהגהותיו כ"י ועיין מ"ש הריטב"א בחידושיו ובספר קרבן העדה

סי' תקפ"ב דין א'. בעשרת ימי תשובה וכו' כתוב בדרשות מהרי"ל דף נ"ב דפוס קרימונה מה שאנו אומרים בראש השנה עושה השלום לפי שעושה גימט' ספראל והוא מלאך וכו' וזה טעות מפורסם ונ"ל שהשלום בגימט' ספראל וכ"כ המקובלים, הרב מהרא"י ז"ל בהגהותיו כ"י. והוא כתב השם בטעות שצ"ל ספריאל ביוד. הן אמת שבמהרי"ל כתוב חסר אבל הוא ז"ל דנחית לתקן הי"ל להעיר גם בזה. אמנם מה שחשב שהוא טעות מפורסם לדבר הזה יסלח האדון כי עוש"ה גם כן גימט' ספריאל. והמסתכל יפה בדברי מהרי"ל יראה שהם בכל השנה חותמים מברך את עמו בשלום. ובר"ה חותמין בא"י עושה השלום. וכן הוא מבואר בס' שער השמים והוא פי' תפלה להרב של"ה. ואיברא שרבינו האר"י ז"ל כתב שבמקום שבכל השנה בסיום העמידה אומר עושה שלום בעשרת ימי תשובה יאמר השלו"ם שהוא בגימט' השם הנז'. ולא מיעט כי. עושה ג"כ גימט' השם הנז' אלא שמשנין בעשרת ימ"ת לומר השלו"ם לרמוז השם הנז'. ובספר שער השמים הנז' מבואר כי השלום גימט' צרופה שהוא א' משמות מט"ט. ונמצא כי תרוייהו איתנהו. ולדברי רבינו האר"י ז"ל נאמר כי עושה גימט' צרופה. השלום גימט' ספריאל ולכל הדברות לא יש טעות בדברי מהרי"ל ודוק

שם. דין ט'. אעפ"י שכל ימות השנה מתפללים וכו' אני בעניי בס' הקטן מחב"ר כתבתי דלדעת הזהר הקדוש אין להשמיע קולו בכל השנה אפי' לעצמו והבאתי דברי הרב של"ה והרב זקוקין דנורא ודעמיהו על זה. ואחרי כן מצאתי דלגירסת התו' ישנים הוא תלמוד ערוך והבאתיו בקונטריס פתח עינים על ברכות דף ט"ו ועיין מה שכתבתי שם בס"ד

סי' תקפ"ג דין א'. יהא אדם רגיל לאכול בר"ה וכו' יש בני