טוב עין קה

תקנ"ט כתב ומה שאנחנו עושים פת ותבשיל הוא משום דלשון הערוב הוא למיפא ולבשולי וכו' ודבריו תמוהי' דזהו לצאת ידי חובת רבינו תם דמצריך גם פת. ותו דהרואה יראה להרי"ף בתשובה סי' שי"ב דאע"ג דלא בעי אלא בשר אפ"ה הביא הנוסח למיפא ולבשולי. הרב מהר"ר אליהו ישראל ז"להה בהגהה כתיבת יד. וק"ק דהוכיח מתשו' הרי"ף שנדפסה בזמנינו. ומי יודע אם מהר"ש הנז' היו בידו תשובו' הרי"ף הללו כ"י והו"ל להוכיח מהרמב"ם שכתב שמערבין בתבשיל לבד ועם כל זה הביא הנסחא בעירוב זה יותר לי לאפות ולבשל. ומזה הי"ל להקשות על מהר"ש לא מתשו' הרי"ף כ"י דאין להקשות על הרב כי אם מתשובה שמצויה אצלו והיתה עמו. אבל מדברי הרמב"ם לפי דעתו קשה עליו

אמנם הדבר מבואר מהשאלה להרב מהר"ש הנז' ומתשובתו שהיה משיב למי שלא היה כל כך בן תורה ואין צורך להאריך כי אחד הרואה למראה עיניו ישפוט כדאמרן ובכן לפי דעת התלמיד הרב מלמדו ולכך לא הזכיר מחלוקת ר"ת וסיעתו עם הרי"ף והרמב"ם וסיעתו רק קא פסיק דאין צריך פת דקסבר כדעת ר"י והר"ן שדחו דברי ר"ת ואח"כ נתן טעם לפת לפי דעת השואל. וגם בעומק הדבר רמוז דעת ר"ת שהוכיח דבתבשיל אינו נכלל פת כי זהו יסוד סבר' ר"ת וזה שכיון לומר דבנסח העירוב אמר למיפא ולבשולי דיש להוכיח דפת ליתיה בכלל בישול ולכך לוקחים פת לחוש לזה והיינו דמחמירינן כדעת ר"ת. אבל לא שהוא סובר דזו הוכחה וטענה מספקת רק הרב לפי ידיעת השואל אפיקיה בהאי לישנא ודוק הטב

שם. דין יוד. צריך לזכות להם על ידי אחר. הרב מהר"א הלוי בספר גן המלך סי' קך כתב דכיון שהוא רגיל לערב לאחרים אין צריך לזכות לאחרים וחיליה מההיא דפ' כל הגט המלוה מעות את הכהן ואת הלוי וכו' ואוקימנא במכרי כהונה. ולענ"ד אין לסמוך על זה דכבר כתבו הרשב"א והריטבא דמשום תקנת הכהן והלוי עשו דבר זה שימצאו מעות ללוות ומשו"ה כתבו דדוק' בבא ללוות עכשיו אבל אם כבר הלוהו לא יע"ש והכא מאי תקנתא א איכא אי משום שלא יתבטלו משמחת שבת יכול לערב על ידי וכו' ומדברי הרב ז"ל יראה דלכתחילה אין צריך וכו' ואפילו בדיעבד איני מודה לו דמי יוכל בדור הזה לתקן תקנות כאלו ואין לנו לדמות מילתא למילתא ועל כיוצא בזה אמרו אי איתא להך מילתא לא הוו שתקי קמאי. הרב מהר"ר אליהו ישראל בהגהותיו כ"י. ואני בעניי אומר דבדיעבד יש לסמוך על הרב מהר"א הלוי ז"ל ואיכא תקנתא בדיעבד. וכבר מהר"ם בר ברוך מייתי ראיה מסוגיא זו דמכרי כהונה לרגיל למול בניו וכו' וגם מהר"ם ן' חביב ז"ל בתשו' ושאר אחרונים מייתו הא דמכרי כהונה. ומ"ש דאין לדמות וכו' כבר מהרי"מט ח"מ סימן פ' מייתי סוגית בתרא דף ק"ל כל התורה כלה דמויי