טוב עין קד

עשהו שלא בפניו קודם בואו לחנות דאפילו אם הגוי מכיר ישראל דחיישינן שמא ירבה בשבילו ה"ד כשעושה בפני ישראל כדאיתא פ' כל כתבי גבי גוי שלקט עשבים ואע"ג דמרן בסימן שכ"ד כתב דאביי ורבא פליגי. הנה הר"ן והרב המגיד סברי דלא פליגי כמ"ש הוא ז"ל שם וכ"כ הרשב"א בספר עבודת הקדש סוף שער ה' דאפילו מכירו לא אסור אלא בפניו אבל שלא בפניו לא. ויש לסמוך עליהם בדבר כזה אפילו את"ל דשאר פוסקים חלוקים וכ"ש דאינו מפורש דחלוקי' הם א"כ לדידהו מותר ליקח מהקאהב"י העשוי ועומד אשר כבר עשהו ואפשר דעל זה סמכו העולם לשתות קאהב"י בשבת מגוי מכירו עכ"ל הרב מהרא"י הנז'. ואני בעניי כאשר נראה בעליל ס' פרי האדמה עיני חזו המה ראו כן תמהו על דבריו ככתוב אצלי. ועל תשובת הרדב"ז עצמה הוינן בה בעניותין בספר הקטן ברכי יוסף סי' שי"ח

ואשר הביא הרב הנז' מדברי הרש"בא והר"ן והרב המגיד דמכירו שלא בפניו שרי כן ראיתי להרב המאירי בפסקי שבת שנדפסו מחדש שכתב בפשיטו' דמכירו ונעשית שלא בפניו מותר ליהנות לאלתר. אמנם לישר"י לן מר דזה שכתבו הרשב"א והרב המאירי והר"ן והה"מ היינו בעשה הגוי מלאכה לעצמו אלא שיש לחוש שירבה בשביל ישראל בזה אמרו דאפי' הוא מכירו אם הוא שלא בפניו לא חיישינן שהרבה בשביל ישראל אבל בידוע שמרבה בשביל ישראל אפילו שעשה שלא בפניו אסור כאשר יתבאר למעיין בדבריהם. וא"כ לא מצאו ידיהם ורגליהם מה שנהגו ליקח קאהב"י שעושה הגוי בחנות בכל שבת דאפילו עושה שלא בפניהם הדבר ידוע שמרבה בשבילם. וכל ההיתר של הרשב"א והר"ן והה"מ במכירו שלא בפניו היינו דלא חיישינן שמרבה בשבילו אבל בידוע שמרבה בשבילו אין היתר בעולם בעשה שלא בפניו. וזה ההיתר אינו אלא בחנות שאינם הולכים יהודים והכל נעשה לגוים אז אפילו הוא מכירו יכול בשבת אחד לילך ולקחת מהקאהב"י העשוי כבר שנעשה שלא בפניו ואין חשש שירבה בשבילו. אבל בשבת שני וכ"ש בשבת שלישי יש לחוש שירבה בשבילו ובזה אין התר. ואם הרב הנז' דוקא בזה הוא שהתיר הי"ל לפרש שזה עיקר ההתר. ותו דכתב דעל זה סמכו העולם ואין בזה סמך כלל למנהגם וכבר צווחו על המנהג קמאי ובתראי. ויותר לרואה מ"ש הרב פר"ח בי"ד לאסור קאהב"י של גוים אפילו בחול מחמת איסור תולעים ע"ש. וזה תלוי לפי המקומות וכ"ש לילך לקאפ"י דאסרו כמה אחרונים כמ"ש בבר"י סימן זה. וכבר נודע דרבינו האר"י ז"ל והרב כנה"ג ודעמיהו אסרו משום בש"ג כמ"ש בעניותי בקונטריס שיורי ברכה י"ד סימן קי"ג אות ג' בס"ד ע"ש ומשם באר"ה

ץ. סי' תקכ"ז דין כ'. בפת ותבשיל סתם כדעת ר"ת ודלא כסוברים דבתבשיל סגי וכמו שנר' מדברי הרי"ף בהלכו' ובתשובותיו סימן שי"ב. ומהר"ש בן הרשב"ץ בתשובותיו סוף סימן