טוב עין קב

אסור ליהנות שם אמרינן ספק ברכות להקל והממעיט בברכות אינו מפסיד וז"ש בתשו' ובמנהגים על ברכה אחרונה על כל כוס. ואין כאן תימה על מהרי"ל דטעמו ונימוקו עמו כמו שכתבנו ודוק היטב. ועיין בסימן תל"ב ובאחרונים ע"ש

פ"ז. סי' תע"ז דין א'. ויהא זהיר לאכלו קודם חצות. כתב הגאון מהר"ר יחזקאל ז"ל בספר דגול מרבבה וז"ל ונראה דמי שאירע לו אונס שלא יכול לאכול פרוסת המוצי' עד חצות לא יברך על אכילת מצה דספק ברכות להקל ואם המשיך לו עד סמוך לחצות יקדש וישתה כוס ראשון ויטול ידיו ויברך המוציא ועל אכילת מצה ויאכל והגדה יאמר אח"כ עכ"ל. ופשוט דאף לדעת מהר"יל דסבר דלא אמרינן ספק ברכות להקל בברכה שקודם אכילה הכא ודאי מודה דלא יברך אכילת מצה דטעם מהרי"ל משום דאיכא מצד אחר אסור ליהנות בלי ברכה והכא ליתא לטעם זה כיון שמברך המוציא והרי הוא כמבוא"ר ודוק

סי' תפ"ג דין ג'. ומברך על אכילת מצה ואוכל. כתב מהר"י בדגול מרבבה וז"ל ואם אח"כ הביאו לו יין אחר שכבר קדש על הפת יאמר ההגדה עד משעבוד לגאולה ולא יסיים ונאמר לפניו הללויה רק יתחיל ברכת אשר גאלנו ויברך בפה"ג וישתה כוס ראשון ואח"כ יאמר הללויה כל חצי הראשון של הלל ויברך בפה"ג וישתה כוס שני והטעם כדי שיאמר על כל כוס איזה שבח ואף שכתב בהגהת מרדכי שספור ההגדה הוא רק סיפור דברים ולכך קבעו גם חצי הלל עם ההגדה היינו בעושה הסדר כסדרו ואמר קדוש על כוס ראשון אבל זה שלא קדש על הכוס מוטב לחלק ההגדה עם ההלל לשני כוסות עכ"ל. ודבריו טובים ונכוחים ואעיקרא דברי הגהת מרדכי אינן מתישבים כמבואר למעיין. ולדידן דאינו מברך בפה"ג כי אם על כוס ראשון ודאי דגם כאן מכ"ש דלא יברך בפה"ג על כוס שני ופשוט

סי' תפ"ט. עמ"ש בעניותי בס' הקטן מחב"ר אות א' ועמ"ש בשם הגדולים ח"ב מערכה שין בס"ד

שם במחב"ר באות ז'. עמ"ש אני בעניי בקונטריס חיים שאל ח"א סימן צ"ט ובמשג"ב בהשמטות לדוד אמת ע"ש

סי' תצ"ג דין ב'. נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר וכו'. לכאורה קשה על הטור ומרן בב"י דבש"ס אמרו ביבמות דף ס"ב שמתו מפסח עד עצרת. ודברי הרב פרי חדש בזה אינם מתישבים כאשר יראה הרואה. שוב ראיתי למהר"ד אבודרהם שכתב שהרז"ה מצא בספר ישן עד פרוס עצרת. ונראה שכך היתה נסחת הש"ס והיא עיקרית. ומה שעושין שמחה בל"ג אפשר דרבי עקיבא היה כלל גדול בתורה ולמדה לכ"ד תלמידים ומתו ונשאר העולם שמם ויום ל"ג התחיל לשנות לרשב"י ורבי מאיר ורבי יוסי וכו' ויאור להם שהחזיר התורה ולכך עושים שמחה. וגם אמרו דהלולא דרשב"י ביום ל"ג. שם דין ג'. יש נוהגים להסתפר בר"ח אייר וטעות וכו' והרדב"ז בתשובות