עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryטוב עין

טוב עין ק

Tov Ayin 100 · טוב עין · free full Hebrew text

Open in the reader →

כמ"ש ז"ל, ובחול המועד מותר ליטול הצפרניים וכ"ש בע"פ. הגהה כ"י. ודבריו הם כדברי מרן סימן תקל"ב. אך שם מור"ם מחמיר ליטלם בחש"מ ע"ש

סי' ע"ת. ויש אומרים שאפילו נקבה וכו' טעם סברא זו שאמרו רז"ל דגם הבכורתות של א"ה מתו וניצולו של ישראל. ויש לחקור כפ"ז דאמאי הבכורתות לא קדשו ואינן טעונות פדיון וכבר בשמחת הרגל וזרוע ימין עמדתי אני הדל בזה ולפי מה שכתב הגאון החסיד מהר"ר אלעזר מקראקא ז"ל. והבאתיו בזרוע ימין והוא בפני דוד פ' בא גם לפי מ"ש אני הדל בשמחת הרגל. שורת הדין דאין הבכורתות מתענות בע"פ כאשר יראה הרואה. אמנם בקונטריס גאולת עולם שנדפס בכסא דוד כתבתי דמעיקרא אין כאן חקירה דהבכורות קדשי להקריב קרבנות כמו כהנים וכשחטאו בעגל נפסלו ולקח הלויים תמורתן ונתחייבו בפדיון והכתוב פ' בא וכל בכור אדם בבניך תפדה היינו אחר שחטאו כמ"ש המפ' והבכורתות לא נתקדשו. וגם הנשים לא חטאו בעגל לכך אינן טעונות פדיון ע"ש. ולפ"ז מתו בכורתות כל א"ה במכת בכורות והבכורתות מישראל היו בסכנה וניצולו ולכך צריכות הבכורתות להתענות בע"פ ודוק היטב כי קצרתי

פ"ו. סי' תע"ג דין ו'. ויאמר הא לחמא עניא וכו'. כתב הרב פרי חדש וא"ת למה אין מברכין על ההגדה והכתיב והגדת לבנך וי"ל דביציאת מצרים שמזכירי' בקדוש יצא י"ח מההגדה ומשום הכי לא מברך עכ"ל. ותירוץ זה חלוש. וראיתי בשו"ת הרא"ש כלל כ"ד שכתב וז"ל וששאלת למה אין מברכין על ספור ההגדה. הרבה דברים ציוה הקב"ה לעשות זכר ליציא' מצרים ואין אנו מברכין עליהן כגון הפרשת בכורות וכל המועדים שאין צריך להזכיר בהפרשת בכורות שאנו עושים אותו זכר ליציאת מצרים אלא שציוה הקב"ה לעשות המעשה ומתוך כך אנו זוכרים יציאת מצרים ולאו דוקא הגדה בפה אלא אם ישראל מפרשין לו וזהו ההגדה לבד שזוכרין יצ"מ עכ"ל. ונראה פשוט דט"ס נפל וצ"ל ולאו דוקא הגדה בפה אלא אם ישאל מפרשין לו כצ"ל. ולפום ריהט' דבריו קשים חדא דקאמר ולאו דוקא הגדה בפה והלא סתם הגדה היא בפה. ותו מי דחקו לומר דההגדה אינה בפה הלא גם לפי דבריו הוא זוכר יצ"מ ואם ישאל משיב לו והרי איכא הגדה בפה אם לא ישאל זוכר יצ"מ ואם ישאל כענין משיב לו וא"כ הרי הגדה בפה. ותו דת"ר דף קי"ו ואם לאו הוא שואל את עצמו והביאו הרא"ש עצמו בפסקיו וא"כ מאי קאמר הרא"ש דאם ישאל מפרשין לו וזהו ההגדה לבד הלא מפורש בבריתא דאם לאו הוא שואל את עצמו ואולי סובר דזה שהוא שואל עצמו הוא חיבוב מצוה ואינה אפילו מצוה דרבנן ועדיין צריך ישוב. שוב ראיתי בספר שבח פסח להרב המופלא אישי כהן גדול נר"ו שנדפס מחדש דשקיל וטרי בתשובת הרא"ש הלזו ועיין מה שכתב הרב נר"ו

ואחר כמה שנים עתה נדפס ס' בשמים ראש ומיחסים אותו