תוספתא כפשוטה על תרומות ט:ד

13-14. כובשין בצלים של תרומה בחומץ וכו'. בפי' הראב"ד לתו"כ (שמיני פ"ד, מ"ט ע"ד): ובתוספתא דתרומות ובתוספתא דשביעית שנוי הרבה בכבישת היין והחומץ ואיני צריך לכתבן. וכוונתו לכאן שנזכרה בהלכה זו הכבישה בחומץ כמה פעמים. אבל בתוספתא בשביעית אינו נמצא אלא פעם אחת שכובשין ביין (פ"ה הי"ד), והרי ההלכה ההיא אף במשנתנו שם (פ"ז מ"ז).

14. ואין כובשין בצלים של תרומה בחומץ של תרומ'. בר"מ פי"א מה' תרומות ה"ד: אין כובשין בצלים של תרומה בחומץ של תרומה מפני שמפסיד החומץ. וכתב בח"ד כאן: "טעמא דמילתא שהחומץ משביח לבצלים, אבל החומץ עצמו נפסד מפני הבצלים, הילכך בצלים של תרומה וכו' בחומץ של תרומה אסור לפי שמפסידו, ואע"ג דממילא נשבחים הבצלים, אסור מפני החומץ וכו'". ולא ידעתי מניין לו להרב שהבצלים משביחים ע"י החומץ, ואם כן הוא למה אסור, שהרי הבצלים והחומץ שניהם נאכלים, 52 עיין במשנתנו פי"א מ"א ובירושלמי שם. והרי מותר לבשל ירק של חולין בשמן של תרומה (עיין שביעית פ"ח מ"ז), אעפ"י שהירק בולע את השמן, ושמא כוונתו שהוא מפסיד את החומץ הנשאר. ונראה יותר בכוונת הר"מ שהחומץ אינו משביח כלל את טעם הבצלים החיים, ואינו כובש אותם אלא כדי שיתקיימו, או כדי להחליש את הארס שבהם ונמצא משתמש בחומץ של תרומה לא לאכילה אלא לשמירת אוכלין, והוא מפסידו.

15. ר' עקיבה או' וכו'. וכ"ה במשנתנו (פ"י מי"א): ר' עקיבה אומר וכו'. 53 כגי' המשנה שבירושלמי, הוצ' לו, קויפמן, פרמה, כי"מ, הר"מ, הריבמ"ץ, הר"ש (בד"ו רפ"ב) והרא"ש ועוד. ובהוצאות שלפנינו במשנה: ר' יהודה. וכל הברייתא הובאה בס' יחוסי תו"א ערך זריקא ב', הוצ' הרי"ל פישמן עמ' קע"ח.

16. אלא עם הבשר. וכ"ה בס' יחוסי תו"א הנ"ל ובמשנתנו. 54 בריבמ"ץ, ר"ש ורא"ש שם: חוץ מן הבשר. וכ"ה בציטטה שבירושלמי ה"ח, והיא היא, עיין בבלי גיטין פ"ב א'. ובד ובכי"ע חסרה המלה "אלא" בטעות. ופירש הר"מ: והוסיף ר' עקיבה ואמר אפילו המבושלים, כמו הזרעים וזולתם, כשמבשלים תרומה עם חולין לא יאסרו החולין, אלא אם נתבשלו בשר עם ירק של תרומה, אז יאסר הבשר לזרים, לפי שהוא מושך את הירק ומתקן טעמו. ועיין בר"ן חולין פ"ח סי' תתנ"ד, הוצ' ראם מ' ע"א.

בשר בבשר אסור. בירושלמי (ה"ח, מ"ז ע"ב) דייקו כן מלשון המשנה עצמה שאמרו: חוץ מן הבשר, כלומר, חוץ מבשר שמתבשל עם בשר, ובזה מודה ר"ע לחכמים. 55 כנוסח הרש"ס, וכ"ה אף בכי"ר שם, חוץ מן הפיסקא האחרונה שגם שם בטעות: מודים חכמים לר"ע. ומדברים כאן בבשר שנאסר כבר בבישול תרומה שנתבשל אח"כ עם בשר היתר. 56 כן פירש הרש"ס בפי' לירושלמי, צ"ט ע"ב. ועיין להלן.

16-17. וכולן שנתבשלו זה עם זה וכו'. וכ"ה בד ובס' יחוסי תו"א הנ"ל. אבל בכי"ע: וכולן שנתערבו ונתבשלו זה עם זה וכו'. כלומר, אם הירקות נתערבו מקודם זה עם זה, ונתבשלו אסורין, מפני שיש לחשוש שמא יש בירק של חולין מגוף התרומה. ולא התירו אלא בשלא נתערבו ויכול לסלק את האיסור, ומחמת נתינת טעם גרידא אתינן עלה, ולפיכך הקלו בתרומת ירק שהיא דרבנן.