תוספתא כפשוטה על תרומות ט:יב

52. החושש בגרונו וכו'. המלים שסגרתי במרובעים חסרות בכי"ו, 152 והסופר הניח ריוח בכ"י למלים הללו. וכנראה שהיו מטושטשות בכ"י שהעתיק ממנו. וישנן בד בכי"ע ובמקבילות הנ"ל. והברייתא הובאה גם בבבלי ברכות ל"ו א' (ועיין דק"ס שם עמ' 195 הע' צ').

לא יערענו וכו'. כ"ה בד ובבבלי ברכות הנ"ל. ולהלן שביעית פ"ו הנ"ל בכי"ו: לא ירערענו. ובשבת פי"ב הנ"ל: לא יערערנו. ובכי"ע: לא ידדנו, ובגליון כתובה אות רי"ש, כלומר, קרי ירדנו. ועיין להלן סוטה פ"ב ה"ג בכי"ע. ופירש"י (בברכות הנ"ל): לא יערענו בשמן. בשבת, דמשהי ליה בתוך גרונו ואינו בולעו וכו'. ובתוספ' שם (ד"ה לא): ע"כ פי' הר"י לא יערענו אפילו בבליעה בלא שהייה, שכל שתייה שאינה אלא לרפואה קרי ליה ערעור, ואפילו כשבולעו, והיינו טעמא דמתסר, משום דקא מוכחא מילתא דלרפואה קא מכוין וכו'. ועיין בתוספ' ר' יהודה שם. ועיין מ"ש הרל"ג בסה"ז לכבוד לינדא מיללער עמ' 104, ואינו מחוור. ובמשנת סוטה פ"ג סמ"ג: מערערים אותה וכו' (וכ"ה בכמה נוסחאות שבדקתי), וכ"ה בספרי נשא פי' י"ז עמ' 21 ובס"ז שם (עמ' 236). וכ"ה בתוספתא שם פ"ב ה"ג בד. אבל בכי"ו שם: מרערעין אותה. 153 ג' פעמים שם. ועיין בכי"ע שם ולעיל שם ה"ב. והוא ערער הוא רערע, 154 השוה עגעג=געגע, עיין מ"ש ר"ח ילון בתרביץ ש"ג, עמ' 103, ובהע' 31 שם. ופירושו לגרגר את הגרון, והיינו שאדם מכניס את המשקה לתוך הגרון, פולט אותו לפיו ושוב בולע אותו, ועושה כן כמה פעמים. ולפיכך נקטו חז"ל מלה זו במשנת סוטה, מפני כשמשקין אדם בעל כרחו, הוא מנסה לפלוט את המשקה לתוך הפה, ומכריחין אותו לבולעו שוב. ונראה שאסור לעשות כן אף בתרומה, מפני שנראה שעושה כן לרפואה, אבל מותר לעשות כן באניגרון, מפני שדרך אכילתו בכך מחמת חריפותו. ועיין בתוספ' ובתוספ' ר"י הנ"ל. אבל נותן הרבה וכו'. בד, בכי"ע ובמקבילות: נותן שמן הרבה וכו'. כלומר, אעפ"י שנותן לתוך האניגרון שמן יותר מן הרגיל אין מדקדקין בזה ומותר.

53. ובולע. כלומר, ובלבד שלא יפלוט, אבל מותר לו לרערע, עיין מ"ש לעיל. ובתוספ' הנ"ל פירשו (בשיטת רש"י) ובולע כלומר, או בולע שמן בעינו. וכ"ה בתוספ' ר' יהודה שם בשם רבינו שמואל (הרשב"ם). ועיין ר"מ פכ"א מה' שבת הכ"ד, ובהגה"מ שם אות ש'.