תוספתא כפשוטה על תרומות ז:ט

29-30. ר' ליעזר או' משלמין וכו'. פיסקא ממשנתנו פ"ו מ"ו. והתוספתא שלנו הובאה בתוספ' רי"ד עירובין כ"ט ב' (ב' ע"א) ד"ה דתניא ובפי' תו"כ המיוחס להר"ש, אמור פ"ו ה"ו, צ"א ע"ג. ועיין בתו"כ שם.

30. מן היפה על הרע. ע"כ הפיסקא ממשנתנו.

31. אכל שעורים ומשלם חטים גרוגרות וכו'. בכי"ו נוסף אחר "חטים": אכל חטין ומשלם שעורין. 28 ועיין מ"ש על גירסא זו להלן הע' 30. וכ"ז ליתא בד, בכי"ע ובראשונים הנ"ל. וכתב בח"ד שאפילו לר"א צריך שיהא מאותו הסוג, ואם אכל מין דגן ישלם מין דגן ואם אכל פירות האילן ישלם מפירות האילן. ונעלם ממנו לרגע קטן דברי הירושלמי במקומו (רה"ו): הא כיצד אכל ירק ושילם גרוגרות, גרוגרות ושילם תמרים וכו'. וכ"ה בריבמ"ץ פ"ו מ"ו. ובתו"כ הנ"ל: הא כיצד אכל גרוגרות ושילם לו תמרים תבא לו ברכה. ולא נזכרו שם חטים ושעורים. וכנראה שלבריתא זו בתו"כ כיון רב יוסף בבבלי עירובין כ"ט ב' ופסחים ל"ב א'. והוכיחו ממנה בבבלי שם שתמרים עדיפים מגרוגרות, ותבוא עליו ברכה שמשלם גריווא תמרים בעד גריווא של גרוגרות. ודחו שם הוכחה זו, ואמרו שאין מכאן ראיה, ואפשר שלפי דמים משלם, וגרוגרות עדיפי מתמרים, 29 עיין רש"י עירובין שם ד"ה א"ל אביי ובמאירי ד"ה זר, והמו"ל בהע' א' שם לא עיין יפה בגמרא. ועיין בבלי פסחים ל"ב א'. אלא שיש יותר קופצים על תמרים (מפני שהם בזול). אבל מן הגירסא שלנו בתוספתא משמע שתמרים עדיפי מגרוגרות, ויגיד עליו ריעו: אכל שעורים משלם חטים, 30 ושמא נובעת מכאן גירסת כי"ו (עיין לעיל הע' 28): אכל חטין ומשלם שעורין, כלומר, במקום שיש יותר קופצים על שעורים תבוא עליו ברכה אם משלם שעורים כפלים כחטים (לפי דמים), מפני שיש עליהם קופצים. ולפי גירסא זו אין ראיה מכאן שתמרים עדיפי מגרוגרות. כלומר, אכל לחם של שעורים וכו'. 31 שהרי אם אכל שעורים ממש אינו משלם אלא קרן (עיין בבלי יומא פ"א רע"א), ואין התשלומין קודש.

32-33. כשם שמשלמין מן החדש על הישן וכו'. כלומר, שהרי ר"ע עצמו אומר (במשנה פ"ו מ"ו): אם אכל קישואין של ערב שביעית ימתין לקשואין של מוצאי שביעית וישלם מהם, הרי לך שמשלם מן החדש על הישן. ובריבמ"ץ ספ"ו: תניא אמר לו ר' אליעזר לר' עקיבא כשם שמשלמין מן החדש על הישן לדבריך , אף כן משלמין ממין על שאינו מינו. והמלה "לדבריך" הן פירוש של הריבמ"ץ ע"פ המשנה הנ"ל. ועיין ר"מ פ"י מה' תרומה הי"ח, ובמהרי"ק שם בסוף ההלכה.