תוספתא כפשוטה על תרומות ו:יז

67. אחת של תרומה טהורה וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע ובתוה"ב להרשב"א: שתי קופות אחת של תרומה וכו'. 64 וצוק' הכניס מעצמו "היו לפניו". ועיין מ"ש להלן בשם הירושלמי.

68. נפלה סאה תרומה לתוך וכו'. וכ"ה בד, בכי"ע ובתוה"ב הנ"ל. והכוונה לתרומה טמאה. ובירושלמי פ"ז ה"ו, מ"ה רע"א: שתי קופות אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין 65 בתוספתא כאן: טהורין, ברם הדין אינו משתנה כאן ע"י טהרת החולין או טומאתם. וכו' נפלה סאה תרומה טמאה וכו'.

68-69. ואין ידוע לאי זו מהן נפלה וכו'. בכי"ע: ואין ידוע אם מזו לתוך זו ואם מזו לתוך זו וכו', והסופר השמיט שם מ"ואין ידוע" שבשו' 68 עד "ואין ידוע" שבשו' 72.

69. שתיהן אסורות. וכ"ה בכת"י פ"מ (פ"ז ה"ה), בתוה"ב להרשב"א ובירושלמי הנ"ל. אבל בד בטעות: שתיהן מותרו'. ומסביר בירושלמי: מה נפשך, אי לתוך תרומה נפלה אסורה, אי לתוך של חולין נפלו אסור, 66 בירושלמי מוסיף עוד: למה שספק טמא טמא וספק מדומע מותר. ברם הדברים אינם עונים על הבבא שלנו אלא על הרישא שם, והירושלמי מבאר למה אוכל את החלין ניקודין. אבל עיין בר"מ ספי"ד מה' תרומות ובמהרי"ק שם. כלומר, הרי כאן אין לו מתירין כנגדו.

אם יש בהן לעלות זו את זו וכו'. תוה"ב להרשב"א הנ"ל. ופירושו שאם יש בתרומה טהורה, או בחולין, מאה כנגד הסאה של תרומה טמאה, הריני תולה שנפלה לתוך של מאה (כמפורש לעיל שו' 52), והן מצילות זו את זו.

69-70. ולא יאכלו בטהרה וכו'. וכ"ה בד. אבל בתוה"ב להרשב"א הנ"ל: וזו וזו לא יאכלו בטהרה וכו'. וגירסא יפה היא, והכוונה היא שבין התרומה ובין החולין יתחלקו בעיסיות וכו', שהרי אף התרומה נכנסת לספק החומרא ודינה כמו שמפורש לעיל שו' 63, עיין מש"ש. וכן צריך לפרש אף לפי הגירסא שלפנינו: ולא יאכלו וכו', כלומר זו וזו, התרומה כמו שבארנו, והחולין כמבואר במשנתנו פ"ה מ"ב, וכטעם הבבלי בבכורות כ"ג א'.