תוספתא כפשוטה על תרומות ו:טז

64. שתי קופות אחת של תרומה וכו'. כל הברייתא בתוה"ב להרשב"א (בית ד' ש"ב, קי"ג ב') בשם התוספתא.

65. סאה תרומה לתוך אחת מהן וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע וברשב"א הנ"ל. ובירושלמי (פ"ז ה"ו, מ"ד ע"ד): סאה תרומה טמאה וכו'. וגם לפנינו הפירוש הוא תרומה טמאה. ברם בר"מ פי"ד מה' תרומות ה"כ מעתיק: שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין ונפלה סאה תרומה טהורה לתוך אחת מהן אומרים לתוך של תרומה נפלה וכו'. וכנראה שהר"מ פסק ע"פ התוספתא כאן ופירש "תרומה"- תרומה טהורה. ועיין להלן.

66. וחולין טהורין לא יאכלו בטהרה עד וכו'. ובירושלמי: והחולין יאכלו בטהרה. ובר"מ הנ"ל: והחולין יאכלו קליות. וגירסתו מתאימה בתוכנה לתוספתא כאן שצריך לאכול את החולין במדה כזאת שלא יבואו לידי קבלת טומאה, ואין הבדל בין אם מחלקן לעיסיות פחות מכביצה, ובין אם אוכלן קליות מבלי הכשר מים, עיין במשנה פ"ה מ"ב. ועיין בבבלי בכורות כ"ג א' שבארו למה אוכל את החולין קליות. ברם לגירסת הר"מ הנ"ל שנפלה תרומה טהורה, ספק לתוך תרומה טמאה ספק לתוך חולין טהורין קשה למה יאכל את החולין קליות וכדומה, הרי שניהם טהורין, ואין צורך אלא לאוכלן בטהרה, כגירסת הירושלמי. 63 אבל בירושלמי הגירסא בפירוש: תרומה טמאה. ועיין מ"ש מהרי"ק במקומו. ועיין בהשגות הראב"ד פי"ד הי"ז, והשגתו אינה מובנת לפי הגירסא המשובשת בדברי הר"מ שברוב הדפוסים. והנכון הוא בר"מ ד"ק (במקום הי"ח והי"ט שבהוצאות החדשות): נפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן (כלומר, בשתי קופות אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין, עיין בהי"ז שם) אומרין לתוך של תרומה נפלה, והחולין יאכלו קליות או ילושו במי פירות (ומה שבאמצע חסר). וכ"ה הגירסא בכתי"י, וכן מביא במהרי"ק בשם ר"מ מוגה ור"מ כ"י. וע"ז תמה הראב"ד, אם התרומה שנפלה היא טמאה והחולין הם טמאים מה מועילה בה אכילת קליות או לישה במי פירות. ופתח את השגתו: זאת הפיסקא לא מצאתיה לא במשנה ולא בתוספתא ולא בירושלמי. ועיין מה שנדחק במהרי"ק ליישב את דעת הר"מ. וצע"ג בדבר. ועצם ההלכה קשה שהרי התרומה הטמאה אוסרת בין את התרומה הטהורה ובין את החולין, ואין כאן מתיר כנגד המתוקן, ולמה אנו תולין בתרומה טהורה יותר מבחולין. ועיין בר"מ שם הט"ז ומ"ש לעיל שו' 62.