תוספתא כפשוטה על תרומות ה:ט

40-41. ערלה וכלאי הכרם עולין וכו'. ערלה פ"ב מ"א. ובארו בספרי הנ"ל (קרח פי' קכ"א): מקום שכפל את האיסור (כלומר, שאסור גם בהנאה) כפל את העלאה וכו', ערלה וכלאי הכרם באחד ומאתים. וכ"ה בירושלמי ערלה פ"ב סה"א, ס"ב רע"א. ועיין בבלי פסחים מ"ח רע"א וברש"י שם.

41. ר' שמעון או' מאתים. כנראה שמאתים לאו דוקא אלא מאה ותשעים ותשע (וכע"ז גם בירושלמי ערלה פ"ב סה"ב, ס"ב ע"א), שהרי ר"ש חולק לעיל על החכמים וסובר שמעלה את התרומה מתוך צ"ט של חולין, וכשכפל איסורו הם קצ"ח של היתר, כלומר קצ"ח והיא, דהיינו קצ"ט.

אין צריך להוסיף. כ"ה בכל הנוסחאות. ויפה הגיהו המפרשים: אין צריך להרים, כמפורש במשנת ערלה רפ"ב, שהרי לא אמרו להרים אלא בתרומה גרידא משום גזל השבט אבל לא בשאר איסורים. 50 עיין רש"י ע"ז ע"ד א' ד"ה תרתי, אבל כבר השיגו עליו הראשונים במקומו שם. ועיין ראבי"ה סי' תט"ו ח"ב, עמ' 18 ובהערות שם, ולעיל שם, עמ' 14. ועיין מאירי חולין, עמ' 382. ולכאורה היה נראה שאף לשיטת רש"י אינו אלא חומרא בעלמא (ועיין בהגהת הרמ"א יו"ד סי' ק"ט ס"ק א'), אבל מצאתי בהשמטות משטמ"ק כת"י לזבחים ע"א ב' (ונדפסו בסוף המסכת בש"ס ראם), אות י', שלשיטת רש"י היה צריך להשליך אפילו במקום פסידא להקדש, ומשמע שדינא הכי. ואולי צ"ל: אין צריך להוציא, והיא היא. ובבא זו אינה מדברי ר"ש אלא דברי הכל היא.

42. כגון תרומת. חסרה כאן המלה "כו'", כלומר, מה ששנינו לעיל (שו' 25): כגון תרומת [הכליסין והחרובין]. וכן מפורש בירושלמי ערלה (פ"ב סה"א, ס"ב רע"א): כגון תרומת הכליסין והחרובין וכו' אינו צריך להרים. ובפ"מ שם: "בתוספתא דתרומות פ"ה היה ר' שמעון אומר כל תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה וכו'". אבל במה"פ תרומות ספ"ד (ד"ה תני) כתב: "דגרסינן שם (כלומר, בתוספתא) בפ"ה וכן היה ר"ש אומר כל תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה ספיקה מותר, ולעיל שם קחשיב לתרומת הכליסין וחרובין שאין הכהנים מקפידין עליה". ומכאן נראה שבכ"י שהיה לפניו חסרו המלים "כגון תרומה ערלה וכלאי הכרם", והתוספתא מתפרשת כפירוש בעל מה"פ שם. ברם בד: כל תרומה שאין הכהנים מקפידין עליה אין צריך להוסיף. ובכי"ע: אין צריך להוסיף תרומה עליה. ושמא צ"ל שם: אין צריך להוסיף ואין בה עליה, כלומר, אין צריך להוסיף, אפילו טעה ותרם פחות מאחת מששים, ואינה צריכה עלייה 51 כלשון זו בירושלמי בכורים פ"ב ה"ב, ס"ה ע"א: מעשר אין לו עלייה, בכורים יש להן עלייה וכו'. וכפירוש הגר"א וס' ניר שם. אמנם מסיגנון הירושלמי בכמה מקומות אחרים משמע כפירוש שאר המפרשים, אבל אין לזוז מפי' הגר"א וס' ניר, עיי"ש בסוגיא. אבל אפשר ג"כ שהמלה "עליה" היא ט"ס במקום "ערלה", ושכח הסופר למחקה, ולפ"ז תהיה גי' כי"ע כגי' ד, עיין מ"ש להלן. אם נפלה לצ"ט של חולין.

43. ערלה וכלאי הכרם ספיקן מותר. לפי גירסת ד, כשאנו מפסיקים אחרי המלה "להוסיף", אנו קוראים: תרומה ערלה וכו', כלומר, כל אלו שנתערבו ספיקותיהם בפחות ממאה או ממאתים (כל אחד כדינו) מותר, 52 עיין בבלי ביצה ג' ב' ובתוספ' שם ד"ה ואחרות. ועיין בס' הישר לר"ת סי' ע"ד, ב', הוצ' מק"נ, עמ' 170; ס' התרומה ה' איסור והיתר סי' ע"ו; שו"ע יו"ד סי' ק"י ס"ק ט' ובאחרונים שם. עיין במשנתנו פ"ג מ"ב ופ"ז מ"ו. ולא עוד אלא שספיקן מותר לגמרי, ואפילו בתרומה אינו צריך להרים, עיין בס' משנה ראשונה פ"ז רמ"ו. ובזה מתקשרת התוספתא עוד יותר עם הבבא שלפניה.

ספק נאכלו ספק נגנבו וכו'. כלומר תערובת של תרומה, ערלה וכו' ודאי, שנולד אח"כ ספק בתערובת, שמא נאכלה או נגנבה וכו' כל התרומה, או הערלה וכו', השיריים ספיקן מותר, מפני שאנו תולים את האיסור באבוד. ועיין במה"פ ספ"ד ד"ה תני ומ"ש להלן פ"ו הי"ד, 53 ועיין בר"מ פי"ד מה' תרומות ה"ח וה"ט ובהשגות שם. שו' 60.