תוספתא כפשוטה על תרומות ד:ז

25-26. התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ וכו'. רמב"ן הנ"ל, תוספ' הרא"ש נדה ב' ב', מה"פ ריש פ"ג ד"ה התורם בשם תוספתא כ"י. וכל הברייתא כאן עד "ויחזור ויתרום" היא משנתנו פ"ג מ"א, עיי"ש. ולפי פשוטו פירושו שהתורם תרם בסתם ולא היה מפורש בלבו שרוצה לתרום מן היין דוקא, ולפיכך יש מקום לתנא לחלוק על משנה זו ולומר שבדיעבד אפילו אם נמצאת חומץ תרומתו תרומה, שחומץ ויין מין אחד הוא, וכמו שמפורש להלן. ודין יין קוסס לא נתבאר בתוספתא כאן לעניין תרומה ומעשר. אבל בתוספ' ב"ב פ"ו ה"י: ר' שמעון בן אלעזר אומ' וכו' עשאו (כלומר, יין קוסס) תרומה ותרומת מעשר יצא. ועיין בבלי שם צ"ו א', צ"ז ב'. ועיין להלן שו' 31–32.

27. הרי זו תרומה. ספק, תרומה ויחזור וכו'. וכ"ה בכ"י פ"מ הנ"ל. ובד: ספק תרומה יחזור וכו'. ובכי"ע: אם ספק יחזור וכו'. ובתוספ' הרא"ש נדה הנ"ל וכן במשנתנו: ואם ספק, תרומה ויחזור וכו'. וברמב"ן ב"ב הנ"ל גרס כאן: הרי זו תרומת ספק, ויחזור ויתרום. ופירש: "אם משתרמה החמיצה, פי' שמא החמיצה". ואין הבדל למעשה בין הגירסאות.

27-28. דברי ר', שר' או' יין וחומץ וכו'. וכ"ה בכי"ע, בכ"י פ"מ הנ"ל (ובמה"פ ספ"ב ד"ה רבי), ר"ש ורא"ש פ"ג מ"א, תוספ' ותוספ' הרא"ש יבמות פ"ט א', רמב"ן ותוספ' הרא"ש נדה הנ"ל. ובד בטעות: דברי ר' יוסי שר' יוסי אומר וכו'. ובירושלמי ספ"ב: דא"ר ישמעאל בר' יוסי משום אביו תורמין מן היין על החומץ אבל לא מן החומץ על היין עבר ותרם תרומתו תרומה (לעיל שו' 24 ומש"ש). ר' אומר יין וחומץ שני מינין אין תורמין ולא מעשרין זה על זה. א"ר יהושע בן לוי מסתברא יודה ר' לדבר תורה. מה טעמא דר', שאם אומר את כן, שמותר לתרום מן היין על החומץ, אף הוא סבר מימר שמותר לתרום חומץ על היין. ושמא הפירוש הוא שמדבר תורה מותר לתרום יין על החומץ, מפני שאף החומץ היה מתחילתו יין ונתחייב בתרומת יין, 28 ואף עכשיו לא יצא מתורת אוכל, ולא עוד אלא שבידו לעשותו חומץ, ועיין לעיל הע' 21. אבל בתורם חומץ על יין אין תרומתו תרומה מן התורה, כפי שמוכח כאן. 29 אבל בתוספ' יבמות פ"ט א' ד"ה קישות ובר"ש כאן פ"ג מ"א לא פירשו כן. ובבבלי ב"ב פ"ד רע"ב: דתני יין וחומץ מין אחד הוא. רבי אומר שני מינין. ועיין מ"ש להלן.

28. וחכמים או' מין אחד. ולפ"ז ברור שמשנתנו (פ"ג מ"א) היא כרבי, וחכמים חולקים על משנתנו, וכן מפורש בירושלמי פ"ג ה"א: ר' חייה בשם ר' יוחנן דר' היא. וכן הוכיחו מכאן אף בר"ש ובתוספ' יבמות הנ"ל. אבל ברמב"ן ב"ב הנ"ל מביא בשם תוספות רבינו הצרפתים שמשנתנו היא אף כחכמים, והיא מדברת בכיוון להפריש יין דווקא, ומשום טעות אתינן עלה (ועיין גם ברשב"א יבמות פ"ט א'). ולפ"ז אעפ"י שהלשון במשנה ובתוספתא שוה, הם מפרשים אותו בשתי פנים. ועיין בשנות אליהו פ"ג מ"א ובבאוריו ליו"ד סי' של"א ס"ק ס"ה אות ק"ח. ובתוספות שלפנינו 30 ב"ב פ"ד ב' ד"ה יין; נדה ב' סע"ב. מוכח שלא העמידו אלא את הסיפא שבברייתא שלהלן (ה"ח) אף כחכמים, אבל לא את משנת תרומות.