תוספתא כפשוטה על תרומות ד:ד

11-12. תורמין יין שאינו מבושל וכו'. רוקח סי' שס"ח. ואף בבא זו היא מדברי ר' יהודה, וכפי שמוכח ממשנתנו פ"ב מ"ו, 15 וכמפורש בירושלמי במקומו, וכפירוש הריבמ"ץ והר"ש שם החולקים על הרמב"ם. ויין שאינו מבושל מקובל יותר לרוב בני אדם, 16 ולא עוד אלא שאינו מבושל יכול לעשותו מבושל. עיין לעיל הע' 13. עיין מ"ש להלן.

12. ולא המבושל על שאינו מבושל. לעיל ראינו שלר' יהודה ביפה ומתקיים תורם מאיזה שירצה. ואף כאן היתה ברייתא ששנתה כן, וכמפורש בירושלמי (פ"ב ה"ה, מ"א ע"ד): מתני' פליגא על ר' יוחנן ואף משאינו מבושל על המבושל (עיין מ"ש להלן על גירסת רש"ס). ומכאן מסיק הירושלמי: וכל שכן מהמבושל על שאינו מבושל. ומתרץ: אמר ר' אימי לא תני ר' יוחנן אף. 17 כ"ה בכי"ר. וכן הגיה הגר"א מדעתו, ולפנינו בטעות: אמר. וברור שלפי גירסת הברייתא בירושלמי היה תנא ששנה: 18 עיין במבוא לנוה"מ להרי"ן אפשטין ז"ל, עמ' 272 ואילך. תורמין מן המבושל על שאינו מבושל אבל לא משאינו מבושל על המבושל (מפני שמבושל מתקיים יותר) ר' יהודה אומר אף משאינו מבושל על המבושל. 19 וכשיטתו לעיל בכ"מ, ועיין מ"ש להלן בדברי רשב"ג. אבל התוספתא שלנו סוברת שלא אמר ר' יהודה שתורם מן המתקיים אם רוצה, אלא דוקא בשלא נשתנה מברייתו, וקלופסין ויין צלול הם מתקיימים מחמת עצמם, ואף גרוגרות שוטח אותם על המחצלות ומחמת ייבושם הם מתקיימים יותר, אבל יין מבושל נשתנה מברייתו (עיין מ"ש להלן בסוף ההלכה), ומקצת בני אדם אינם שותים אותו כלל, 20 אעפ"י שמשביחו לשותיו, עיין במשנתנו פי"א סמ"א ובירושלמי כאן ושם, ובירושלמי ע"ז פ"ב ה"ו, מ"א ע"ג. ויתבאר אי"ה במקומו בלי שום הגהה. והוי ליה כתורם ממין על שאינו מינו. אבל תורם משאינו מבושל עליו, שהרי אף יין מבושל היה מתחילתו יין, וכבר נתחייב. 21 ולא עוד אלא שאינו מבושל יכול לעשותו מבושל. ועיין להלן הי"ז ומש"ש בעניין תורם יין על חומץ.

12-13. רבן שמעון בן גמליאל או' אף המבושל וכו'. רשב"ג סובר כר' יהודה לעיל שבכל מקום אם רצה תורם מן המתקיים (עיין שיטתו לעיל סה"א ומש"ש), ואינו מוציא מכללו אף יין מבושל, מפני שהוא מתקיים ביותר, וכפי שהוא מבאר להלן. וברוקח סי' שס"ח (בד' פאנו ובד' קרימונה): דתני בתוספת' תורמין יין שאינו מבושל על המבושל, ולא המבושל על שאינו מבושל. וכן היה רשב"ג אומ' מן המבושל [על] שאינו מבושל וכן היה רשב"ג אומר יין מבושל אין בו משום גילוי וכו'. 22 אם אין כאן ט"ס ברוקח, הרי ברור שגירסתו אינה מקויימת, וכיצד אפשר לומר: וכן היה רשב"ג אומר וכו', והרי רשב"ג חולק על הרישא. ובדרך השערה הייתי אומר שבתוספתא שהיתה לפני רבינו צ"ל: "אוסר" במקום "אומר" (שיבוש רגיל מאד, עיין מ"ש הרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 1209), דהיינו: וכן היה רשב"ג אוסר מן המבושל על שאינו מבושל, כלומר רשב"ג הסובר בעיקר ההלכה כר' יהודה (עיין לעיל סה"א) אף הוא סובר כאן כר' יהודה ברישא ואוסר לתרום מן המבושל על שאינו מבושל, מפני שיין מבושל אין בו משום גילוי ומשום יין נסך, ונשתנה מברייתו לגמרי, ולפיכך אינו תורם ממנו על יין שאינו מבושל. אבל תורם עליו מיין שאינו מבושל, שהרי אף יין מבושל היה מתחילתו יין, וכבר היה ראוי לתרום עליו ממינו, ותורמין עליו כשם שתורמין מן החטים על הפת, ולא עוד אלא שיין שאינו מבושל בידו לעשותו מבושל. ובירושלמי נוסח הר"ש סיריליאו, כ"ה ע"א: מתניתא פליגא על ר' יוחנן דתניא רשב"ג אומר אף מן המבושל על שאינו מבושל, וכ"ש משאינו מבושל על המבושל. ובפירושו שם: הכי תניא לה בתוספתא רשב"ג אומר וכו'. וקרוב לוודאי שכ"ז הוא הגהת הרב בעצמו ע"פ התוספתא, כפי שנראה מן הלשון "דתניא" (לשון בבלי במקום "דתני") וכן מן ההמשך בהלכה שלהלן שם: א"ר אמי תני ר' יוחנן אמר ר' בון בר כהנא וכו', וזה לא יתכן כלל, והעיקר כבהוצאות שלנו וכגי' כי"ר, וכמו שהעתקנו לעיל בריש ההלכה.

14. אף יין מבושל אין בו וכו'. "אף" ליתא בד, בכי"ע וברוקח הנ"ל, ונכנסה כאן בטעות מן השורה שלמעלה. וכתב ברוקח הנ"ל: פי' אין מצוי בו הפסד כשאר יין, לכך מותר לתרום ממנו (כלומר, מפני שהוא מתקיים ביותר).

משום גלוי. ואין בו משום יין נסך. מפני שיין מבושל אין הנחש שותה אותו ואין הגויים מנסכים אותו. ובירושלמי (פ"ח ה"ה, מ"ה ע"ג, ובמקבילה שבע"ז פ"ב) וכן בבבלי ע"ז ל' א' נשאו ונתנו בזה ובעניין יין נסך, והביאו בירושלמי ראייה מתוספתא ע"ז פ"ה (כי"ע פ"ד) רהי"ב, ועיין בבבלי שם כ"ט ב'. ולא הזכירו את דברי רשב"ג כאן. וכן פסק הר"מ (ע"פ הבבלי) בפי"א מה' רוצח ה"ח ובפי"א מה' מאכלות אסורות ה"ט. ובראבי"ה ח"א סי' קכ"ג, ח"א עמ' 106: ירושלמי יין מבושל מברך עליו שהכל נהיה בדברו. וצדק אפטוביצר בהחלטתו שאין הוא ירושלמי, עיין בהערות אפטוביצר לראבי"ה סי' תכ"ג ח"ב עמ' 54 הע' 22 ובראשונים שציין שם. 23 אבל למעשה החמירו כמה אמוראים (עיין בירושלמי כאן פ"ח ה"ה, מ"ה ע"ג ובמקבילות) ולא שתו יין מבושל שנתגלה.