תוספתא כפשוטה על תרומות ד:ג

תורמין קלופסין על זיתי שמן וכו'. במשנתנו (פ"ב מ"ו): ותורמין זיתי שמן על זיתי כבש ולא זיתי כבש וכו'. ובערוך ערך קלפס: 7 לפי כת"י ספרדי על קלף (אדלר 1405) וכת"י קהוט. ובשאר כתה"י שבדקתי חסר לגמרי ערך זה. דתני בריש פר' ג' 8 עיין מ"ש לעיל פ"ג הע' 27 והע' 63. דתוספת תרומות תורמין 9 בהוצ' הערוך שלפנינו: אין תורמין, וכן מעתיק בשמו בפי' הרש"ס כאן, י"ד ע"ב: דתניא בריש פ"ד (זהו תיקון הרב בעצמו) אין תורמין וכו'. והוא שיבוש ברור, כפי שיוצא מהמשך התוספתא, ואין לנו איפוא אלא גירסת כתה"י של הערוך שהבאנו בהע' 7. ועיין במלא"ש פ"ב מ"ו סד"ה תורמין. קלופסין על זיתי שמן ולא זיתי שמן על הקלופסין. וכבר בארנו לעיל (פ"ג שו' 59) שזיתי שמן הם זיתי אגורי שהם מתקלקלים כדרך השמן שממהר להתקלקל, אבל הקלופסין הקשים שאוכלים אותם בשמן וציר מתקיימים יותר. ולפיכך מפריש מן המתקיים, כדין גרוגרות על תאנים ששנינו לעיל, ועיין מ"ש לעיל פ"ג סהט"ו סד"ה מודים, שו' 60–61.

9. ר' יהודה או' אף זיתי שמן וכו'. כבר אמרנו לעיל (סה"א, שו' 6) ששיטת התוספתא בדברי ר' יהודה היא שביפה ומתקיים תורם מה שהוא רוצה.

10. תורמין יין צלול וכו'. כ"ה בכל הנוסחאות, וכן מעתיק בר"מ פ"ה מה' תרומות הי"ח, 10 ולרבינו בכ"מ נזדמן איזה דפוס משובש של התוספתא. וממנו, כנראה, בכפו"פ פ"כ עמ' תמ"ו. וע"פ העניין כאן נראה שיין צלול פירושו שהוא צלול לגמרי, ולא משמריו בלבד אלא אף מכל תערובת טבעית שבו, לרבות אף את הבריות שבו. 11 עיין מ"ש ר"ע לעף בפלורה ה"א, עמ' 95 ועמ' 96, ועיין להלן פ"ז שו' 41, ומש"ש. ויין כזה מתקיים יותר, אבל שאינו צלול 12 והתוספתא דייקה בלשונה, ולא נקטה יין עכור שפירושו יין עכור בשמרים, עיין להלן פ"ו ה"י. טבעי יותר ויש שמעדיפים אותו, 13 ולא עוד אלא שביד הכהן לשנותו לפי טעמו, והרי אינו צלול יכול לעשותו צלול, אבל לא להפך. ועיין בשו"ת הרדב"ז, לשונות הרמב"ם סי' רצ"ו. מ"מ תורם מן הצלול, מפני שהוא מתקיים יותר. 14 ועיין בח"ד שהאריך בזה, אבל קשה להגיה את כל הנוסחאות. ולהר"מ יש כאן שיטה אחרת לגמרי.

10-11. ר' יהודה או' אף שאינו צולל וכו'. כשיטתו לעיל שתורם מאיזו שירצה.

11. ובלבד שיתרום מן היפה. ר' יהודה הוסיף כאן, שאעפ"י שיכול לתרום משאינו צלול, אבל לא יתרום מיין עכור בשמריו (עיין לעיל הע' 12), שאינו יפה לשתייה.