תוספתא כפשוטה על תרומות ד:ב
Tosefta Kifshutah on Terumos 4:2 (Tosefta Kifshutah on Terumot 4:2) · תוספתא כפשוטה על תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →7. אמ' ר' ישמעאל בי ר' יוסה וכו'. וכ"ה בירושלמי הנ"ל, אבל בבבלי מנחות נ"ד ב' ונ"ה א': א"ר אלעזר בי ר' יוסי וכו'.
אבה היה נוטל עשר וכו'. בבבלי הנ"ל מוקי לה בתרו"מ, ועיי"ש בתוס' ד"ה ניטלת. וצ"ע איזה חשש יש במרבה בתרו"מ, והרי אין שם שום קלקול בפירות.
מן המוקצה. וכ"ה בירושלמי, אבל בבבלי הנ"ל: שבמקצוע, וכבר הוכחנו לעיל דמאי פ"א ה"ג (שו' 8) שהוא מוקצה הוא מקצוע, ופירושו מחצלת ששוטחין עליה תאנים לייבש, כפירוש הר"מ עיי"ש.
8. על תשעים תאנים שבכלכלה. בירושלמי הנ"ל: ר' ירמיה סבר מימר אתה רואה את הצמק כאילו תפח ונסב צלין 4 כ"ה בכי"ר, וכן היה אף בכי"ל, אלא שהמגיה תיקן את הצד"י לסמ"ך, קרי: סלין, וכן נדפס בהוצאות שלפנינו, והמפרשים נדחקו מאד. ובספר יחוסי תנאים ואמוראים כת"י (ערך רב חנניה סתם): עלון, וצ"ל: צלין. ואין צלין אלא גרוגרות. וכן בירושלמי שבת פ"ז ה"ב, י' ע"א: ההן דשטח צלין צימוקין וכו'. ועיין בפ"מ ומ"ש בהירושלמי כפשוטו שם, עמ' 138. וכן בירושלמי פאה פ"ז ה"ד, כ' ע"ב: ההוא דובשא דיהבית לכון דצליין יינון (=אינון). ואף שם פירושו דבש של תאנים. [וכ״ה בתרגום דהי״א, ב׳ נ״ד, ע״ש (צנייא=צלייא).] והרז"פ בפירושו לפיאה שם (פ"ו סע"א) השיג על פירוש בעל פ"מ בשבת הנ"ל, וכתב: ומסוגייתנו נראה שהוא תמרים, שהתמרים מוציאין דבש, ולא תאנים. ולא חש הרב הנ"ל לקמחיה, שהרי שלש שורות לפני כן מפורש בירושלמי שם: מעשה שאמר ר' יהודה לבנו בסיכנין עלה והבא לנו גרוגרות מן החבית, עלה והושיט ידו ומצאה של דבש (וכן בספרי האזינו פיס' שט"ז, עמ' 358). וכן לעיל שם בירושלמי: מעשה באחד שהיה לו שורה של תאינים ומצא גדר של דבש מקיפן. וכן לעיל שם (ועיין בבלי כתובות קי"א ב'): מעשה באחד שקשר עז לתאינה ובא ומצא חלב ודבש מעורבים. ופי' הרז"פ עצמו שם: דבש של תאנה. וכן אומר פליניאוס (תולדות הטבע סט"ו פכ"א, סי' פ"ב) שטעם המיץ של תאנים מבושלות ביותר הוא כטעמו של דבש. כמה דאינון (כלומר, כמו שהן, עיין בבבלי מנחות נ"ה א' וביפה עינים שם). ר' יונה ור' יוסי תרי[הו]ן אמרין דרך התפח לצמוק ואין דרך הצמק לתפוח. ונסב צלין 5 כ"ה בכי"ר, וכן היה בכי"ל. ובס' יחוסי תו"א הנ"ל: עלון, וצ"ל: צלין, עיין מ"ש לעיל ריש הע' 4. רברבין כתאנייא. 6 כנ"ל ברור שצ"ל. ולפנינו בטעות: בתאנייא, ובכי"י קשה להבחין בין בי"ת לכ"ף. כלומר, לקח גרוגרות גדולות כתאנים. ולפ"ז עישר מן הגרוגרות על התאנים במניין ובמדה, ושווי הגרוגרות בוודאי לא היה פחות מן התאנים, ואף לא הרבה במעשרות. ועיין להלן סה"ו שו' 25 ומש"ש.