תוספתא כפשוטה על תרומות ד:טו

65. היתה לו ערימה מורחת. הברייתא קשה מאד, וכי עניין גמר מלאכה אתינן לשנות כאן? ובכי"ו יותר קרוב לקרוא: מודחת, ונראה שצ"ל: מודדת, כלומר ממודדת, מדודה. 62 עיין מ"ש הרי"ן אפשטין במבוא לנוה"מ, עמ' 1254 ואילך. ובפירושו נראה שאעפ"י שמצוה לתרום באומד, מ"מ אם היתה לו ערימה מדודה מותר לעשות כולה תרומה על כרי מוקף שאינו מדוד, משום שסוף כל סוף אינו תורם במדה, 63 במשנתנו פ"א מ"ז: אין תורמין בסל וקופה שהם של מדה. ובריבמ"ץ ובר"ש שם: "שהרואה אומר במדה תורם". והדברים תמוהים, שהרי הוא באמת תורם במדה ממש, ומה עניין כאן למראית העין? ועיין מ"ש במלא"ש שם בשם ר' יהוסף [אשכנזי]. ברם לפי התוספתא כאן הכוונה היא שלא יתרום בקופה של מדה על כרי שאינו מדוד משום חשד ותקלה לרואים. אבל בכרי שהוא יודע מדתו אין כאן מראית העין, שהרי אינו ניכר לרואים שהוא יודע מדתו. שהרי אינו יודע מדת הכרי התרום. וכן מסתבר שמותר לו לאדם ליטול תאנה ושתים ולתרום אותן על תאנים שלא מנאן, ואין הוא נקרא תורם במניין. ועיין מ"ש להלן על שייכות ברייתא זו לכאן.

66. נטלה תרומתה אם רצה לעשות אותה וכו'. כלומר, אם היתה לו ערימה מדודה אחרי שניטלה תרומתה מותר לו לכתחילה לעשות את כל הערימה מעשר על כרי שאינו מדוד, ויחשב אח"כ כשימדוד את הכרי, ואין הוא נקרא מעשר אומדות. וכן הדין אם ניטל מעשר ראשון מערימה מדודה יכול לעשותה מעשר שני על כרי שאינו מדוד. ונראה שהברייתא נסמכה למשנתנו רפ"ד: המפריש מקצת תרומה ומעשרות וכו'. ועיין מ"ש להלן פ"ה ה"א, ומ"ש הרדב"ז לשונות הר"מ סי' קמ"ו. ולעצם ההלכות כאן עיין ר"מ פ"ג מה' תרומות סהכ"ב. ועיין מ"ש בסוף פרקין.

68. ניטל מעשר שיני וכו'. וכ"ה בד, ואין לה פתרון, שהרי בשנה שנוהג בה מעשר שני אינו מפריש מעשר עני, 64 עיין לעיל הע' 50 ומש"ש. ואין תורמין ומעשרין מן החדש על הישן (משנה פ"א מ"ה). וכנראה שנכתבה באשגרת סופרים, ובכי"ע ליתא לבבא זו (וצוק' הדפיסה בטעות), ואפשר שרק המלים "ניטל מעשר שיני" הן בטעות, והכונה היא רצה לעשות אותה מעשר שני עושה (בשנת מע"ש), רצה לעשות אותה מעשר עני (בשנת מ"ע) עושה.

69. ואם אמ' הריני תורם ומחשב וכו'. וכ"ה בד. ובכי"ע בטעות: אם אמ' הריני תורם תורם ומחשב (אשגרה מלהלן פ"ה ה"ו) אמ' אם תעלה וכו'. והנכון כלפנינו, ופירושו, אבל אם אמר כשבא לעשות את הערימה המדודה (כהגהתנו לעיל) תרומה על מקום אחר: הריני תורם ומחשב וכו', כלומר, אני אמדוד אח"כ אף את הכרי התרום, כדי לראות אם הערימה היא אחד מששים שבו וכו'.

תרומתו תרומה וכו'. צ"ל: תרומתי תרומה וכו' אין תרומתי תרומה, והכל הוא מן התנאי שלו.

70-71. תרומתו תרומה אלא שתרם במדה. כלומר, אעפ"י שהוא תרם באומד, אלא כיוון לאחד מששים, מ"מ אם התנה שאם לא יכוין את המדה לא תחול התרומה, הרי הוא כאילו מדד אף את הכרי, ונמצא תורם במדה. אבל כשעושה את הערימה המדודה מעשר על מקום אחר, עדיף שיתנה כן שאם לא יעלה בידו אחד מעשר שלא יהיה מעשר, כדי שלא ירבה ולא ימעט במעשרות. ועיין בירושלמי פ"ד ה"א, מ"ב ע"ג, ומ"ש לחלן פ"ח ה"א.