תוספתא כפשוטה על תרומות ג:יט

77-78. ר' יוסה או' התורם וכו'. כלומר, וחולק על משנתנו פ"ב מ"ב. ועיין במלא"ש פ"ב מ"ב ומ"ש על הר"מ פ"ה מה' תרומות ה"ח.

79. מה נשתנה זה מן התורם מן הרעה וכו'. כלומר שכ"ע מודי שתרומתו תרומה אפילו במזיד, כמפורש במשנתנו פ"ב מ"ו. ובתוספ' מנחות כ"ה ב' ד"ה במזיד כתבו: התם חזי קצת, הכא לא חזי כלל. ועיין בר"ש פ"ב מ"ב.

79-80. מפרישין תרומת המעשר וכו'. כ"ה בכי"ע. וכן בירושלמי פ"ב ה"א, מ"א ע"ב: תרומת מעשר ניטלת מן הטהור על הטהור ומן הטמא על הטמא וכו'. ובבבלי ב"ק קט"ו ב': והתניא תורמין מן הטמא על הטמא וכו', והכוונה לתרו"מ, כפי שיוצא ברור מן העניין. ובד כאן בטעות: תרומה ומעשרות. 78 ועיין מאירי ב"ק קט"ו, עמ' 329, ומשמע קצת מדבריו שפירש את הברייתא בבבלי לעניין תרומה גדולה, והוא תמוה מאד.

80-81. ומן הטמא על הטהור. אבל לא מן הטהור על הטמא. וכ"ה בד ובכי"ע. וזו היא ט"ס ברורה, וצ"ל: ומן הטהור על הטמא, אבל לא מן הטמא על הטהור. וכ"ה בבבלי הנ"ל. וכן בירושלמי הנ"ל: ומן הטהור על הטמא. ואינה ניטלת מן הטמא על הטהור. ועיין גם בכורים פ"ב מ"ה, ומפורש שם שתרו"מ ניטל שלא מן המוקף, וממילא אין חשש טומאה אם יטול מן הטהור על הטמא. ועיין ירוש' חלה פ"ד ה"ו, ס' ע"א.

81-82. מן הטמא על הטמא אלא בדמיי בלבד. וכ"ה (בשינויים) גם בבבלי הנ"ל. ודווקא בדמאי הקילו, מפני שרוב ע"ה מעשרין הן. אבל בוודאי צריך לתת מן המקודש (כעין דרשת כהנא בירושלמי רפ"ב), ואפילו אם אינו "ממנו". ובירושלמי הנ"ל: כשם שאינה ניטלת מן הטמא על הטהור, כך אינה ניטלת מן הטמא על הטמא, 79 בר"ש פ"ב מ"א מעתיק בשם הירושלמי: מן הטהור על הטמא, וזו היא ט"ס בר"ש, כפי שמוכח מהמשך הירושלמי, ופי' הרידב"ז שם הוא דחוק מאד. ומודי ר' נחמיה בדמיי.

82. אמרו לו הרי הוא אומר ונתתם ממנו וכו'. כלומר, ממנו, ואפילו הוא טמא מפריש ממנו. ועיין בירושלמי רפ"ב, אבל כבר העיר הגר"א בשנו"א (פ"ב מ"א) שלר' ינאי אין כאן אלא היתר לתרום מן הטהור על הטמא "אבל מטמא על הטמא בודאי שפיר דמי דהא כתיב ממנו, משמע אפילו הוא טמא מ"מ מפריש ממנו". (חזון יחזקאל).