תוספתא כפשוטה על תרומות ג:יב

43. מאימתי תורמין את הגת וכו'. בתוספתא טהרות פי"א ה"ד: ענבים עד מתי מטמאות טומאות אוכלין משיהלכו בהן שתי וערב, [הילך בהן שתי וערב] 37 נשמט בכי"ו וישנו בד, בר"ש ובר"מ, עיין מ"ש בתס"ר ח"ד, עמ' 100. ונשתיירו מהן גרוגרות שלימין מטמאין טומאת אוכלין. הרי לך שהענבים מיד כשהלכו בהן שתי וערב ונתרסקו, בטל מהן דין אוכלים וחל עליהן דין משקין, 38 וכן מפורש בר"מ פ"א מה' טומאת אוכלין הכ"ד. וממילא יכול כבר לתרום מן היין על הכל, ואפילו אם נשתיירו גרגירים שלמים תורם עליהן כדין קטיעין וכו', שנשנו לעיל בה"ו. וכן משמע מהמשך העניין כאן, וכן נראה מסדור הר"מ בפ"ה מה' תרומות ה"ו, ועיי"ש בה"ד וה"ה, וכ"ה בסמ"ג עשין קל"ד, קצ"ח ע"א הנ"ל. ולפ"ז התרומה חלה מיד, וחולק על הר"ש פ"ג מ"ד, ועיין בס' משנה ראשונה שם. ועיין בירושלמי חלה פ"ג ה"א.

44. מאימתי מטמין אותה וכו'. בירושלמי פ"ג ה"ד, מ"ב ע"א: א"ר יוחנן הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמאין את הבור מיד. וכנראה שהפירוש הוא שהנוהג הוא לטמא את הבור בכוונה, והטעם הוא מפני שהיד ממשמשת ביין וטומאתו מצויה, הרי מוטב שתהיה טומאתו ברורה משתהיה ספק קרוב לודאי, ואם יטמאו אותו יזהרו בו יותר שלא יגע בטהרות. ועיין במשנתנו פ"ג מ"ד ובפיה"מ להר"מ שם ובפ"ד מה' תרומות הי"ג. ועיין במה"פ בירושלמי שם ד"ה הפועלים וד"ה הדרוכות. 39 עיין מ"ש להלן הע' 47.

בית שמיי או' משיינטל מעשר ראשון וכו'. כ"ה המסורת בדברי ב"ש וב"ה בכל נוסחאות התוספתא, אבל בירושלמי הנ"ל המסורת הפוכה, וכ"ה שם בכל הנוסחאות, וכן יוצא ברור מהמשך הברייתא שלהלן שם: א"ר שמעון נראין דברי בית שמאי בשעת מקדש וכו'. ועיין מ"ש להלן ד"ה אמ' ר' יהודה. ואנו למדים מכאן, שאעפ"י שאמרנו לעיל שתורמים את הגת משהילך בה שתי וערב, ולפי ר' יוחנן הנ"ל מטמאין אותה אח"כ מיד, מ"מ מיד לאו דוקא אלא משיינטל ממנה אף מעשר ראשון (שיש בו תרומת מעשר) לדברי ב"ש, ולדברי ב"ה גם מע"ש. 40 ובמעשרות יכול לעשר מן היין על הענבים שהרי אין כאן גזירת מי חטאת, מפני שבין כך ובין כך יכול לעשר מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף, עיין מ"ש להלן הי"ד שו' 53.

45. אמ' ר' יהודה הלכה וכו'. וכ"ה בד ובכי"ע. אבל בירושלמי הנ"ל (וכ"ה גם בכי"ר ובנוסח הרש"ס): אמר ר' יוסי הלכה וכו'. ואולי יש כאן חילוף בין ר' יהודה ור' יוסה במסורת דברי ב"ש ודברי ב"ה לעיל. ועיין במשנת עדיות פ"ה מ"א ומ"ב, ושניהם לא מנו הלכה זו בין קולי ב"ש וחומרי ב"ה.

46. מוציאין תרומה ומעשרות וכו'. וכ"ה בכל הנוסחאות כאן. אבל בירושלמי הנ"ל: מוציא תרומה ותרומת מעשר וכו'. וברור שאף כאן צ"ל: מוציאין תרומת מעשר, וסתמא כר' יוסי לעיל פ"א שו' 31, שבעה"ב יכול להפריש תרו"מ, עיין מש"ש.